"מכתבים"

מכתב מהאישה לבעל:

לכבוד בעלי היקר,

אני כותבת לך את המכתב הזה בכדי לומר לך שאני עוזבת אותך לתמיד.

הבוס שלך התקשר אלי לומר לי שהתפטרת מהעבודה, ואתמול היה היום האחרון שלך שם.

אני מתנהגת אליך בצורה יפה ומכבדת אותך בתור אישה כבר במשך 11 שנים, ואתה לא מראה לי שום הערכה.

השבועיים האחרונים היו כמו גיהנום- לפני שבוע, לא שמת לב שכשחזרת הביתה - קצצתי ועיצבתי את הציפורניים ואת השיער שלי, הכנתי לך את האוכל האהוב עליך, וקניתי לעצמי בקיני וחזייה ממש יפה, לכבודך, ולבשתי אותו ולא הגבת לזה בשום דרך.

אכלת את האוכל שלך ב-2 דקות, ואז צפית במשחק כדורגל מיד הלכת לישון. אתה לא מספר לי יותר שאתה אוהב אותי, ואתה כבר לא נוגע בי. אני בטוחה שאתה בוגד בי, או שאתה לא אוהב אותי.

עזבתי אותך.

נ.ב.
אל תנסה לחפש אותי - כי אתה לא תמצא אותי...

אני ואחיך עברנו לגור ביחד במקום רחוק... ונחיה שם לנצח, באושר ועושר. לך תמצא לך חיים אחרים...
ממני, אשתך לשעבר.


מכתב התשובה מהבעל לאשה:

עשית לי את היום - כשגמרתי לקרוא את המכתב שלך - קפצתי מרוב שמחה. זה נכון שאנו נשואים כבר 11 שנים, אבל את לאחרונה כבר לא מתנהגת כאישה אוהבת.

אני צופה במשחקי הכדורגל כדי להרגיע את עצמי - אחרי כל מה שאת צועקת עלי.

שמתי לב שעיצבת את השיער שלך ואת הציפורניים שלך, והדבר הראשון שעלה לי בראש הוא: "את ממש דומה לגבר", ורציתי לומר לך זאת - אבל אמא שלי לימדה אותי לא לדבר, אם אין משהו יפה לומר. כשהכנת את האוכל האהוב עלי - כנראה שהתבלבלת ביני לאחי- אני הפסקתי לאכול פשטידת-חסה כבר לפני 10 שנים.
הלכתי לישון מיד, אחרי שראיתי את החזייה שלבשת - היה עליו עדין את תג המחיר - 49.99 שקל, ובדיוק לפני שבוע אחי לווה ממני 50 שקל, אני עדין אהבתי אותך וחשבתי שנוכל לשבת ולישב את העניין.