אשפת חתולים רעילה

די, נמאס, מכולם.. כן בעצם;

יושבה על כורסא, בלויה מגרביים.

מגלגלת איזה ג'וינט, ודופקת מבט מקומר.. לעולם, לעצמי?

לאן הולכות הפרות בשבי? בעלטה מצטברת, לטווח מוחלט... כן, כך מתעודדים.

והן בשלהן, לועסות עוד גומחה של חיים,

היינו, מאין המילים?

יושבה בפינה, מגולפת בזרוע.. ככה שיראה מטריד,

ססס... ואולי, גם עיתון כך לדרך בינתיים,

הפוך עם חצי סויה תודה.

זונת דלפקים, טפיחה על החיים שנועדנו? ורק

הזמזום הנוראי של מאוורר התקרה וחבל רופס מלופף.

עוד מילה נחבר אל

ילדה מצולקת, פנס בזין.

ובמבט מתחנחן,

הכול נמלא בזיוף של חן.

סבב של פלסטיקה מלכותית,

והפעם בתוצאות... קריסה וודאית.

גשו כולכם, שכנים ושכנות,

ראו מה בתובנות.

יומרנות בזבל, אח איזה שיק.

יחד את המוות בגרנדיוזיות נפיק!

זרוע אל זרוע, כתף אל עובר,

מכל היעדר נביא המעדר..

חולף בינתיים, אמרי נא,