געגועים

מִצָּפוֹן לַדָּרוֹם

בִּמְכוֹנִית סקודה עֲיֵפָה

אֲנִי נוֹסַעַת לְהַרְגִּישׁ שׁוּב

אֶת פְּעִימוֹת הַלֵּב שהלמו  בִּי  אָז

שֶׁהַגּוּף הָיָה כְּמַתְּנַת יוֹם הֻלֶּדֶת

מַפְתִּיעַ , נִפְתַּח בִּמְשִׁיכַת שְׂפָתַיִם אַחַת..

הַדֶּרֶךְ הִתְקַצְּרָה

הַזִּכְרוֹנוֹת  הִתְאָרְכוּ

וְהַדָּרוֹם מַשְׁפִּיל עֵינַיִם

וּמַסְמִיק.

הַבָּתִּים  הַלְּבָנִים עוטים

אֵרוֹטִיקָה מְסַנְוֶרֶת חֲבוּיָה

וְעֵינֵי לֹא טַחו מֵרְאוֹת

אֶת זִקְנָתָם

כְּאַיָּל עַל אַפִיקֵי מַיִם

תַּעֲרֹג  נַפְשִׁי בִּשְׁקִיקָה

אֶל  מְשׁוּבוֹת נְעוּרַי.

                                       אוקטובר 2010