שירים

בקרים ולילות/רחובות

 
בקרים ולילות/רחובות

בדרכים בבקרים ולילות
הולכת הולכת הולכת

בלי מעצורים ובלי עצירות
הולכת הולכת הולכת
פרצופים שונים לא מוכרים זרים
אנשים עם ריחות שונים עוברים לידי
ואני הולכת הולכת הולכת

אוזניות בתוך האוזניים
מוזיקה מתנגנת לה ומתחלפת
מחשבות רצות מכל הכיוונים
מכל המראות מכל הפנים הלא מוכרים
דימויים המחשות ציורים
לילות ובקרים

כמהה לליטוף למגע אנושי
צלילים שמתנגנים בראשי
מכורה למנגינות
לצלילים לזמירות
ואני ממשיכה ללכת ללכת וללכת

נמאס כבר ללכת קניתי ליי אופניים
כדי לנסוע למרקחים רחוקים
כמו איילה שמקפצת בהרים
למרקחים לא מוכרים
מקומות שבהם לא ביקרתי עוד

אני נוסעת והצלילים בי גועשים
מתערבבים בתוכי ועולים
ואני נוסעת נוסעת נוסעת
וככה כל הבקרים והלילות
אני נמצאת ברחובות עם אופניי האהובים
ועם האוזניות

יום ראשון הכל די מוכר שוב הפרצופים הלא מוכרים
ואין זר שיושיט את ידו וילטף ירגיע או ינחם
ואין מקום לכתף שעליה אוכל להיתנחם
ואת הצרות שלי לספר
אותך אני גם לא רואה שם ברחובות
לא רואה פנים מוכרות

ואני נוסעת נוסעת נוסעת
והנה הגיע יום שני
שוב אותם הפנים הלא מכורות
שוב היגון והצער מחחלים בתוכי
עם המנגינות המעורבבות

ואז יורד שוב הלילה
ושוב החמה לה עולה ועולה
והנה יום שלישי
ושוב אותה השגרה
ושוב אותו הדבר
ושוב אין שינוי

ואני שוב נוסעת נוסעת ונוסעת
לפעמים יוצא לי ללכת ברגל במדרכות
ובכבישים
ברחובות האפלים
לפעמים יוצא לי הרבה או מעט גם לחשוב

לאן מובילות כל הדרכים שלי
ומתי אני יעצור
לחפש מגע או ליטוף או כתף עליה לבכות
או אהבה שתישאר ולא תעזוב

נשאר גם היום הרביעי החמישי והשישי
שלא סיפרתי לכם על עלילותיהם
אבל אתם כבר בטח תנחשו לבד
מה שקרה בימים האלה
שום שינוי
שום אור בקצה המנהרה
ושום מנהרה בהם לא ראיתי

הכל שטחי
משעמם ושגרתי

פרצופים,דמויות
חנויות
רחובות אפלים
בקרים בודדים
ולילות אפלים ולא מחבקים

רק תקוה לי בלב נשארה
ורק האמונה שמחזיקה אותי איתנה

תגובות