עֲקָרָה/דודי

בס"ד                                                                                                    14.9.2010

 שמואל א פרק ב

א וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה, וַתֹּאמַר, עָלַץ לִבִּי בַּיהוָה, רָמָה קַרְנִי בַּיהוָה; רָחַב פִּי עַל-אוֹיְבַי, כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ.  ב אֵין-קָדוֹשׁ כַּיהוָה, כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ; וְאֵין צוּר, כֵּאלֹהֵינוּ.  ג אַל-תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה, יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם:  כִּי אֵל דֵּעוֹת יְהוָה, ולא (וְלוֹ) נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת.  ד קֶשֶׁת גִּבֹּרִים, חַתִּים; וְנִכְשָׁלִים, אָזְרוּ חָיִל.  ה שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ, וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ, עַד-עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה, וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה. 

עֲקָרָה/דויד סמוכה

בלי פרי בטן,

לא מושלמת האישה .

סדרי עולם תהפוך,

לא תשלים עם הגזרה.

תשאל ותחקור,

עולמות תהפוך.

תעבור ייסורים ,

תתפלל עד כלות.

עקרה לא ילדה,

לא תחדל לקוות.

לא תרצה לעצור,

את שרשרת הדורות.

דורשת ומתפללת,

מדברת עם אלוקים.

חווה כאב וסבל,

עד שתיקרא אם הבנים.

בראש השנה קראנו,

על שלוש עקרות.

שרה,רחל וחנה,

שלא נואשו לקוות.

בזכות תפילתן הכנה,

בפרי  בטן זכו.

אלוקים שמע תפילתן,

יצחק,יוסף ושמואל נולדו.