פואמה-זיו עלומים

בצל אילן וטוהר שיבולי קמה וגבעול

על גדות נחל  ותכלת מימיו  הצלולים

נשורת אלון ושורשיו כמרבד שלווה

שקוע באביב נעוריו  בין קיץ לסתיו

היא יושבה ועיניה רסיסים בבריכה

משקיפה בין קנה וסוף בין זיז וסלע

ושולי שמלתה אדרת  נסחף בשלכת

עד לשפת המים ופניני חלוקיו

ומתוק האור בלחייה וענוג בשפתותיה

ופורחים ועולים כחיצי זהב ניצוצות

של פז בין שבילי רקתה

ויורדים אט אט נשפכים  על קבוצות תלתליה

נראים כקשקשי זהב חרותים על נחושת קלל  

לעומתו יצריח גל  בשפעת רביביו

ועמד וזקף גוו  והביט  בתפארת השלווה

ניצב ורטט  מפני זיו עלומים

רפרף קמעה  וניחת מפני סוד קדמון

נפל באחת ונסחף אל שפת הנחל  וסתריו

והיא טובלת  במימיו ואלפי שמשותיו

נבלעת בין אור לחושך  ושקט עולם

משחק לחכלילות המזרח בשעת ערביים

ולרעף צבעי הקשת הניתזים מקירעי ענן

גם הצל הנופל יתנודד למראה הנוצץ

ונסחף וטבע בשברירי האור ורזיו

וכאילו שולי רקיע נמתחו כקדם

תחת צנפה  אחת כגן רווה וסתרים

ויצאו השיבולים במחול וגיבעולים ברינה

גם משברי גל מחאו כף בגו הסלע והאילן

מציצים חליפות נקראים לקול חרגול וצלצל

והיא יושבה ונפשה תעלומות

רגע מתמוגגת ורגע מתעלפת

ורז ועוד רז בעיניה נשאב עמוק בנשמתה

מקהלות בנפשה תהומות בקעו בלבבה

כי אש נצתה מגופה רסיסים בחלומה

עוטה רננת כוכבים ותפארת קדומים  לבושה

וכאילו ניצתה באחת מעיניה זוהר ימי בראשית

ותפארת הוד עתיק  באחת  נפל על חורש עלומים

אך..לולא קטונתי ואשבע מראות אלוקים

לא אוכל גמוע  סוב והשקה רוחי  בכם

ועדי שכנתם בתוכי חליפות וכבר מצאה נשמתי

מנוחה לנפשה  עד רגע יעבור המראה הגדול

ונסוב שוב בגלגל חיי