אני מאשימה! (בהשראת אמיל זולה וכתגובה לשיר מאתמול)

(בהשראת מאמרו של אמיל זולה – " "J`accuse  ובתגובה לשיר מקומם שפורסם כאן אתמול)

אני מאשימה את אותם האנשים

המנסים להחזירנו לימים החשוכים

בהבל פיהם הרע מפיצים דעותיהם

תמימים וגם בורים נוהרים אחריהם.

"חיים ומוות ביד הלשון" – זה מכבר נאמר

והאירוע "בבר נוער" הוא הוכחה לדבר,

שם נרצחו הדם קר שלושה צעירים

שכל פשעם היה שנולדו קצת שונים.

אני מאשימה את צרי האופקים הנובחים

המצהירים שרק דרכם היא דרך החיים

וכל החורג ממסלולם הוא סוטה או שמאלן

חולה במחלה מבישה, רחמנא ליצלן.

"למה להפגין?" -  מיתממים הצודקים בעיני עצמם

"היכן ראיתם נורמאליים שמפגינים אהבתם?"

וזאת כשכוווולם עושים כיום אהבה תחת כל עץ רענן,

כשהשירה והקולנוע מלאים באהבה "רגילה"

מתי העז זמר הומו לשיר בריש גלי: "אני אוהב אותְךָ" ?

מתי זוג מאותו מין הפגין לאור יום את אהבתו ברחוב

מבלי להסתכן בלינץ או בהערה ארסית במקרה הטוב ?

אני מאשימה גם את עצמי, שכבר איבדתי סבלנות

לאותם הטיפוסים, הצדקנים ללא לאות

המנסים להעכיר באתרנו את האווירה

המכילה, המפרגנת, החמה והנעימה .

לסיום, רבותיי, במחשבה שנייה

בזאת דווקא את עצמי איני מאשימה!