ט"ו באב חג האהבה/דודי

בס"ד                                                                                           25.7.2010

אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּןגַּמְלִיאֵל, לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָבוּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָןשְׁאוּלִין, שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ. כָּל הַכֵּלִים טְעוּנִיןטְבִילָה. וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת (רוקדות) בַּכְּרָמִים... (המשנה בסוף מסכת תענית)

ט"ו באב/דויד סמוכה

ט"ו האב ,חג הפיוס והאהבה,

בנות ישראל היו לובשות בגדי לבן שאולין.

הולכות לרקוד ולחולל בכרמים,

למצוא בני זוג חתנים מתאימים.

כל אחת משתבחת במעלתָה,

יחוס משפחתי , יופי ומעמד.

ה"סיפור" מתחיל ממעשה "פילגש בגבעה"

כאשר איש בנימין אונס אישה מיהודה.

המעשה הנורה גרם למותה,

בעקבותיו בני ישראל נלחמו בבנימין מלחמת חורמה.

שבט בנימין,נכחד כמעט מחוסר נשים.

לכן הותר לצעירי בנימין הרווקים,

להגיע לשילה לחטוף מחוללות מהכרמים.

וַיֹּאמְרוּ יְרֻשַּׁת פְּלֵיטָהלְבִנְיָמִין וְלֹא יִמָּחֶה שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל. וַאֲנַחְנוּ לֹא נוּכַל לָתֶתלָהֶם נָשִׁים מִבְּנוֹתֵינוּ כִּי נִשְׁבְּעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אָרוּרנֹתֵן אִשָּׁה לְבִנְיָמִין.... וַיְצַווֻּ אֶת בְּנֵי בִנְיָמִיןלֵאמֹר לְכוּ וַאֲרַבְתֶּם בַּכְּרָמִים. וּרְאִיתֶם וְהִנֵּה אִם יֵצְאוּ בְנוֹתשִׁילוֹ לָחוּל בַּמְּחֹלוֹת וִיצָאתֶם מִן הַכְּרָמִים וַחֲטַפְתֶּם לָכֶם אִישׁאִשְׁתּוֹ מִבְּנוֹת שִׁילוֹ וַהֲלַכְתֶּם אֶרֶץ בִּנְיָמִין)שופטים כ"א י"ז- כ"א)

שנדע תמיד לאהוב,

לא לכפות את עצמנו.

שנדע להכיל האהבה,

את כל יקירנו.

לאהוב תמיד עד כלות,

לאהוב את הרחוק והקרוב.

לאהוב אהבה תמימה,

אהבה שלא תלויה בדבר.

אני מעניק את אהבתי,

לאשתי ולבני משפחתי.

אני אוהב את כל עם ישראל,

אני אוהב אותָךְ אותְךָ את כולכם.

"על הכול אפשר לו לאדם שיכוף את עצמו וישעבד את עצמו לקיימו, אבל על אהבה אינם מועילים שום שעבוד וכפייה שבעולם". (בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות)

חג אהבה שמח!!!!!!!!