בס"ד 18.9.2010
"מִי-יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם, וְעֵינִי מְקוֹר דִּמְעָה;
וְאֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה, אֵת חַלְלֵי בַת-עַמִּי."
(ירמיהו, ח', כ"ג, מתוך הפטרת תשעה באב)
אמרו חכמים(משנה מסכת תענית פ"ד) חמישה דברים אירעו לעם ישראל
בתשעה באב,
תשעה באב/דויד סמוכה
על דור המדבר,שיצא ממצרים.
נאסרה הכניסה לארץ ישראל,
על שנפלה רוחם אפיים.
העניש אותנו האל.
המרגלים שתרו את הארץ,
הוציאו דיבתה רעה.
העם בכה בכי לחינם,
ומאז לדורות נקבעה.
בית המקדש הראשון,
שבנה המלך שלמה.
נחרב על שלושה חטאים,
עבודה זרה,שפיכת דם וגילוי עריות.
בית המקדש השני,
בשנת שבעים לספירה.
בשל שִנאת חינם,
נשרף ע"י טיטוס ,ירושלים נפלה.
בתשעה באב,
גם ביתר נלכדה.
נכשל מרד בר כוכבא,
אלפים נהרגו באסון הנורא.
אדרינוס הרשע,
את הר הבית חרש.
מירושלים הפכה,
"לאליה קפיטולינה" שם רומאי חדש.
בדורות האחרונים,
אירעו ליהודים עוד שני גרושים.
גרוש אנגליה במאה השלוש עשרה,
וגרוש ספרד המאה החמש עשרה.
,
תהילים פרק קלז
א עַל נַהֲרוֹת, בָּבֶל--שָׁם יָשַׁבְנוּ, גַּם-בָּכִינוּ: בְּזָכְרֵנוּ, אֶת-צִיּוֹן.
ב עַל-עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ-- תָּלִינוּ, כִּנֹּרוֹתֵינוּ.
ג כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ, דִּבְרֵי-שִׁיר-- וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה:
שִׁירוּ לָנוּ, מִשִּׁיר צִיּוֹן.
ד אֵיךְ--נָשִׁיר אֶת-שִׁיר-יְהוָה: עַל, אַדְמַת נֵכָר.
ה אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם-- תִּשְׁכַּח יְמִינִי.
ו תִּדְבַּק-לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי-- אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי:
אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת-יְרוּשָׁלִַם-- עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.
ז זְכֹר יְהוָה, לִבְנֵי אֱדוֹם-- אֵת, יוֹם יְרוּשָׁלִָם:
הָאֹמְרִים, עָרוּ עָרוּ-- עַד, הַיְסוֹד בָּהּ.
ח בַּת-בָּבֶל, הַשְּׁדוּדָה:
אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם-לָךְ-- אֶת-גְּמוּלֵךְ, שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ.
ט אַשְׁרֵי, שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת-עֹלָלַיִךְ-- אֶל-הַסָּלַע.
מספרים על נפוליאון שעבר פעם בעיירה אחת, וראה שכל היהודים בעיירה התאספו בבית-הכנסת והם יושבים על הארץ ובוכים. שאל נפוליאון, מה קרה ליהודים בעיירה הזאת, שהם באבל ובצער? אמרו לו: היום תשעה באב, זהו יום אבל אצל היהודים על חורבן בית-המקדש. שאל נפוליאון: לפני כמה שנים ארע הדבר הזה להם? ענו לו: לפני שנים רבות, קרוב לאלפיים שנה. התפעל נפוליאון ואמר: עם שזוכר כל-כך הרבה שנים את עברו ומצטער על חורבנו, מובטח לו שייגאל וישוב לארצו.
