פראג של הנצח

פראג של הנצח

ובלילה ראיתי איך ירח שנהב, נחבא בטירה שצריחה מסורג

גם ראיתי צללים נמוגים לאיטם, לוחשים במשובה welcome to פראג.

ואת את ידך אז נתת בידי, בטרם בוא שחר הולכת אותי דרך

"בוא אהובי!" כך בשקט אמרת "כי זמננו קצר, זמננו יקר ערך"

בוא וְאַרְאֵךָ שיכור של זריחה, ורוכב מקודש הנוגע שמים

וסוס שלעד עדי אופק ידהר, לצד ישו צלוב העומד מעל מים.

גם תראה כרכרות שנסע בן המלך, על אבני הבזלת לצד בתי התפילה

ויאן פלאך אחד על אדמה שבוערת, ולהבה שהציתה את אירופה כולה.

ועם רדת השמש אל דמדומיה, מעל גגות אדומים הבוערים בשקיעה

אֲרְאֵךָ מראות שרק מגדות הוולטבה, תחוש ניחוחות של פראג בנגיעה.

בוא אהובי אל פראג של הנצח, כמו ציור לא נגמר של אמן המכחול