לאס וגאס

מזמן,,כבר היצר מקנן
נמאס לו להיות המסכן
להשפיל מבט תפרן ולהתחנן

חסר נחת,שם נחת
מליון שמשות,אורות הכרך
קרצו יעצו,בוא תהמר,קח וברח

ליבו געש,מוחו רעש
כולו נרגש,איך הוא חש
האין זה היכל כבית המקדש

המוני מתפללים,רוכנים וגוחנים
מגישים מנחתם,משולהבי פנים
כל הונו נחטף נבלע,כיסיו מרוקנים

הרולטה תעתעה,כרגיל
כל שחישב ניסה,ללא הואיל
ורק שדי הדילרית,פיזזו לעיניו בגיל

מטבעות אחרונים,לאחר יאוש
לתחוב לחריץ,גרוש אחר גרוש
זיעה בגוף,בגרון רובץ לו גוש

צהלות הזוכים,וצלצולי המזומנים
לאזניו כצנינים,בגופו ננעצו כסכינים
חשב לעצמו
למה,למה המזל התאכזר, בדרך שטנים
אולי לא קלט ,לא הבין
את מה שבעלי בינה,מראש  מבינים
---------------------

אני עצמי,לאחרונה,שקוע ב באבלס
--------------------
חג שמח
מוטי אשכנזי