במצולות עיניים

במצולות עיניי אלמוגים ודגי פרא.

ישנם גם כאלה בכמה גוונים

לא טורפים, לא מטילים מורא

שטים להם במצולות, חומקים ושוב חוזרים.

מביטה על שפתיי, שידעו נשיקות

קמטוטים זעירים מספרים על אהבות גדולות.

מביטה על תנוכי אוזניי,

עגילים כסופים תלויים בן,

כצבען של מחלפות ראשי,

המתחילות להכסיף.

כתפיי מתעגלות בשכמות,

נוסעות משא כבד.

עול של שנים יחפות.

שדיי, דחוסים היטב בגביעי מתכת,

תחרה עדינה מבצבצת מהשוליים.

היום כבר מניקים בבתי קפה,

על ספסלים בשדרה.

היטב אני זוכרת את שילדיי ינקו

בחדרי חדרים.

זרועותיי שריריות, אימון של שנים

בהרמת משאות כבדים.

בטן שהיתה פעם שטוחה

היום ... אל תשאל מה היום...

אמרתי , לא לשאול...

כאן נעצרת דמותי

תם לו המסע בלב הטבור.

גם אם לא נשלם.