לשון מזמרת

לְהַבִּיט  בְּעֵינַיִם כַּלּוֹת אֶל מָה שֶׁאָבַד

לְהִסְתַּכֵּל עָמֹק לְתוֹכִי וְלַחֲשֹׂף אֶת מָה שֶׁכְּבָר אֵין

לְגַעַת בַּמָּקוֹם הֶעָמֹק הֶחָלוּל

בְּיָד מְהַסֶּסֶת רַכָּה,

לְגַלּוֹת אֶת הַשָּׁנִים שֶׁעוֹד יָבוֹאוּ

בְּעַזּוּת מֵצַח, בִּגְבוּרָה.

לִזְכֹּר אֶת הַבִּינָה שֶׁנֶּעֶקְרָה

אֶת הֶחָכְמָה שֶׁבָּאָה בִּמְקוֹמָהּ.

וְהָיְתָה גַּם אַהֲבָה -

לְשׁוֹנְךָ נִּגְּנָה מֵלוֹדְיָה עֲרֵבָה בְּתוֹכִי

נִעְנְעָה אֶת הַקְּלִידִים הַלְּבָנִים

דּוֹ סוֹל וָמִי

אֲנִי לוקקת בִּלְשׁוֹנִי מַעְלָה וּמָטַה

לְחוּשׁ בַּטַּעַם שֶׁנִּגְזַל מִמֶנִּי

וְנִנְטָשׁ כְּבֵיצִים עֲזוּבוֹת.