הודעות והגיגים

קיבלתי במייל, קצת ארוך, קצת גס אבל ממש מצחיק

תזדייני, ת"א. לכי עם כל הטרנדים, הפוזות, הנובורישים, הפלצנים, הערסים, הפקחים, השיכורים והצרפתים שלך.

 לכי תזדייני, האימא המסוגננת משדרות בן גוריון. דוחפת את התינוק שלך בעגלה שעולה כמו האוטו שלי בניסיון נואש להראות לעולם כמה מהר חזרת לעצמך אחרי הלידה.

 קחי את כל שיעורי הפילאטיס בעולם ותדחפי אותם לתחת ההולך ומתעצב שלך. את בעלך, זה שעובד באחד מבתי ההשקעות ברח' אחד העם, זה לא מרשים. הוא ימשיך לשכב איתך פעם אחת על כל שש שהוא עושה את המזכירה החדשה שלו.

 לכו תזדיינו, כל ההורים החדשים שהעיר הזאת הצמיחה בשנים האחרונות. מציידים את הילדים שלכם בשמות כמו דגמים של ג'יפים, מכריחים אותם ללמוד שפה נוספת בגיל שנתיים וחצי ומרשים להם לצייר בצבעי גואש על הקיר בסלון "כי אסור לכלוא יצירתיות של ילדים". אל תתפלאו שהבן הקריאטיבי שלכם יחזור הביתה בעוד כמה שנים ויספר שדנה מהחוג קפוארה דפקה לו מכות רצח.

 לך תזדיין הטאלנט הטלוויזיוני שיושב כל היום בקופי בר, בבראסרי ועל הבר של מסה. אוכל את הראש של השרלילה הסתומה שלידך בדיבורים על הפורמט המעולה שהצעת לערוץ 10, ושהם כבר ממש מתים לקנות ממך. או מחזיר למטבח בפעם השנייה את הקאלמרי שלך כי הם "עדיין צמיגיים מידיי". או בוכה על זה שחולדאי מוכר את כל העיר לעשירים. חתיכת מטומטם, חשבת על זה שלעניים אין כסף לנדל"ן???

 לכי תזדיינו, השליחים על הקטנועים. מתפתלים סביב המכונית שלי ברמזור עם מכונת התפירה הממונעת שלכם והפלאפון שתקוע בין הלחי לקסדת החצי. עם הסטיקרים הדביליים על הארגז, והכישרון הבלתי נדלה להתחבא בשטחים שאי אפשר לראות גם עם פריסקופ. ומה הקטע של חכות לרמזור הירוק באמצע הצומת? מה, לא תירגעו עד שאיזה ערס שבדיוק שיחק במערכת שלו ייכנס לצומת ויעיף אתכם 30 מטר באוויר?

 לך תזדיין, כל מזרחי שיודע לבשל משהו אבל פותח את החור שלו רק כמה שעות ביום כי הוא חושב שזה מוסיף הילה מיסטית למרק רגל מזדיין. וקח איתך את עובדי האלילים שחושבים שזה אומר משהו על המרק. אני אגיד לכם מה זה אומר: שבעל הבית עצלן, זה מה.

 לכו תזדיינו נובורישים מגעילים עם נשים מנותחות שיושבים בשורות הראשונות של היכל נוקיה בכל פעם שלמכבי יש משחק בית ביורוליג. תעשו לי טובה., קחו את המנוי העונתי שלכם ותנו אותו למישהו שגם מזהה את השחקנים ויודע עוד כמה שירים חוץ מ"צהוב עולה זה מכבי". איך אמר ג'ון לנון כשהביטלס הופיעו בפני משפחת המלוכה הבריטית? "אלה שיושבים במושבים הזולים תמחאו כפיים. כל השאר פשוט יכולים לרשרש בתכשיטים". קדימה, תרשרשו חזק במפתחות של הרייג'רוברים המסריחים שלכם.

 ושילך להזדיין כל השינקין הזה, עם החנויות שקיימות רק בגלל שבעל הבית אכל רבע טריפ מהסוג היצירתי. והשודדים שמוכרים לך שייק פירות ברווח של 650 אחוז. והמתרומם ההוא שמחלק הזמנות למסיבות – TLV. והחארות שעומדים ליד הגינה עם קרטונים מלוכלכים ומוכרים גורי כלבים מפוחדים ב- 1.500 ₪. וכל המוזרים שהקימו דוכן באמצע הרחוב ומנסים לשכנע אותך שהכי חשוב בעולם זה לשקם את שוק בצלאל. והסטודנטים שגרים מעל הרחוב בדירה עם מרצפות מצוירות ומקלות קטורת וחמוס.שמישהו יגלה לי איפה מייצרים את האנשים האלה.

 לכו תזדיינו, תיכוניסטים מכוערים שמחנים את המיול שלהם ליד הגינה מתחת לבית שלי, שמים פיפטי סנט בפול ווליום, מוציאים נרגילה ומזיינים את המוח עד שתיים בלילה. איפה נראה לכם שאתם נמצאים, בנואיבה?

 וכלי תזדייני, המוקדנית שענתה לי כשהתקשרתי למשטרה בכדי שישלחו ניידת. כן, זאת שאמרה לי ש"ככה זה בעיר הזאת בחופש הגדול".

 לכו תזדיינו, כל המתלהבים שקנו סמארט ועכשיו מחנים עם הפנים למדרכה רק כדי שיוכלו לתרץ לעצמם את ה- 100 ומשהו אלף שקל שהם השכיבו על המכונית בגודל של הביצה לי.

 לכו תזדיינו, בעלי החניונים.

 והפקחים.

 וההוא שהעמיד ביום שישי שעבר את הלנד קרוזר שלו על המדרכה של רח' הורקנוס-זה שהכריח אותי לרדת לכביש עם העגלה של הילד והשקיות מהסופר-שיזדיין פעמיים.

 לכו תזדיינו, מנויי הסינמטק שתמיד עומדים בקבוצות ברחבה שליד הקופות. מאנפפים אחד לשני תלונות על מות הקולנוע האמריקאי, ומחכים לתקומתו של הפילם נואר. תמשיכו לחבר מילים גדולות על הסרט החדש של עבאס קיארוסטאמי, הכוכב העולה בשמי הקולנוע האירני. הוא פרסי ואתם קוקסינלים.

 ושתלך להזדיין הבימה, עם השיפוץ שלה שנמשך כבר 450 שנה רק שבסוף תהיה אכסניה ראויה יותר ל-17 האנשים בעיר הזאת שעדיין הולכים לתיאטרון.

 ולכי תזדייני, התחנה המרכזית. עלק חדשה. זאת אותה תחנה ישנה, רק שעכשיו סידרו לנרקומנים ולזונות ב- 20 שקל גם מיזוג ומעלית.

 לכו תזדיינו, הצרפתים שמגיעים לכאן בקיץ וממלאים את חופי העיר בשיזוף ורוד פוסיה. בגלל שאתם מעדיפים לבלות שבועיים בשנה בבית הקיט שקניתם במחיר כפול מערך השוק, דירה בשבזי עולה כמו פנטהאוז על השדרה החמישית. בסוף אתם טסים הביתה לפריז, ואני נשארת כאן עם ערימה של מתווכי דירות שצוחקים לי בפנים כשאני מספרת להם על התקציב שלי.

 מה שמזכיר לי: לכו תזדיינו, בעלי הדירות המחולקות. מי היה הראשון שחשב על זה? בתים של 70 מטר שמחולקים לשלוש דירות, עם המצאות כמו מטבח ושירותים ביחד, סלון בלי חלון ומקלחון שאפשר להיכנס אליו רק בזחילת גחון. ואחר כך עוד משלמים על כל שובך כזה 3.000 שקל לחודש רק כדי לגלות שצריך לוותר על הטוסטר כי אין מקום לכל המותרות האלה במטבח. חבורה של זבלים. רק בגללכם חצי מהחברים שלי גרים היום בפתח-תקווה.

 /לכי תזדייני, פתח-תקווה.

 שתלך להזדיין כיכר אתרים. מפלצת מכוערת של בטון בצבע חולה, עם כמה חניות מזכרות שלא מכרו גלויה אחת מסוף האייטיז והמון גרפיטי בשגיאות כתיב. מספיק לחשוב שהפיל האפור הזה הוא מה שמונע משדרות בן גוריון להישפך לים בשביל לקבל את הסעיף. ואם כבר מדברים, איך יכול להיות שאף אחד כבר לא מסתובב שם כבר 20 שנה, והמתחם כולו עדיין מצחין משתן 24 שעות ביממה?

 לכי תזדייני, הסלקטורית הכלבה שעומדת בכניסה למועדון בנמל. כמה טינופת צריכה לזרום לך בנשמה בשביל שתיקחי עבודה שדורשת ממך לעמוד בתוך מתחם מגודר, להביט על עשרות אנשים ואף פעם באמת לא לראות אותם? מה קרה עשו עליך חרם בכיתה ו' ועכשיו החלטת לנקום? אבל את אפילו לא הצד הכי מגעיל בסיפור הזה: הכי גרועים הם כל האפסים האלה שנמרחים על המתחם המגודר שלך ומתחננים שתסתכלי עליהם. אוסף של מטרו-ערסו-סקסואליים שנראה להם הגיוני להמתין שעה וחצי עד שמישהו יאפשר להם להיכנס פנימה ולרכוש כוס ג'יימסון ב- 45 שקל.

 לכו תזדיינו, התושבים החדשים של פלורנטין. משחקים אותה אמנים מיוסרים ומדמיינים שאתם גרים בלופט ענק בסוהו של ניו יורק. תשימו שנייה בצד את הפוזה של אנדי וורהול במכנסי דייגים ותסתכלו מסביב: אתם גרים בדירת שני חדרים שהייתה ישנה כבר בסיקסטיז, ומתחת לבית יש לכם רפד שעושה פוליטורה לכורסאות מטונפות.

 לכו תזדיינו, הערסים הקטנים שפותחים פאב על המכסה מנוע של המיצובישי המכוערת שלהם מחוץ למועדונים במתחם  המסגר, מערבבים וודקה שלא הייתי פותחת איתה סתימות עם משקאות אנרגיה בטעם צרבת.

 הרי אלכוהול גרוע, מוזיקה נוראית וים של מכלואות יש לכם גם בבית. למה להוציא את כל החרא הזה החוצה?!

 לכו תזדיינו, בעלי הפיצוציות שמוכרים להם את הספירט הזה במחירים דמיוניים.

 ולכו תזדיינו, בעלי המועדונים שמבקשים 44 שקל על וודקה - רדבול, ושבגללם כל התופעה המצחינה הזאת בכלל קיימת.

 לכו תזדיינו, רוכבי האופניים שממלאים כל סנטימטר של שביל בפארק הירקון. מפדלים הלוך ושוב עם יותר ציוד ממה שלאנס ארמסטרונג לוקח איתו לטור דה פרנס, ועוצרים רק כדי לצעוק על הדביל שמדווש לצידכם שהוא פשוט חייב להחליף את הכידון כי הגיע לארץ איד חדש ששוקל 0.0042 גרם פחות. אגב, סחתיין על הטייטס מהלייקרה עם הריפוד באזור הביצים. מה קורה, לא מצאתם ביריות?

 ולכו תזדיינו, כל הפסיכים ששטים בירקון. מה אתם שטים לי פה באמצע המדבר?

 תזדיינו גם אתם, הפלצנים המכוערים שהוציאו כבר מזמן את הטלוויזיה מהבית רק כדי שיוכלו לספר לך בכל הזדמנות בהם כבר מזמן הוציאו את הטלוויזיה מהבית. יופי, תמשיכו לגרבץ מול הפטיפון שלכם. זה בטח יהפוך אתכם לאנשים יותר מתוחכמים.

 לכו תזדיינו, הבורגנים שיושבים כל יום שלוש וחצי שעות בבית הקפה של מתחם בזל. אני אגיד לכם איזה קיש יש היום: קישלאחותכם!

 /ולכי תזדייני, טורטייה. מי קבע שכל האוכל בעיר הזאת צריך לבוא מלופף?

 שילכו להזדיין הפיקוסים בשדרות רוטשילד, עם הפירות הקטנים והמגעילים שהם מרססים על כל הרחוב.

 שיזדיינו העטלפים שאוכלים את הפירות האלה ואחר כך מחרבנים את השחור ירוק המגעיל הזה על התריסים והמעקות.

 שתזדיין הנקבה המיוחמת שהדליקה אתמול בלילה את כל 3.4 מיליארד חתולי הרחוב שמתגוררים אצלי בשכונה. איך היית מרגישה אם אני והחבר'ה שלי היינו באים לפח ועושים מיאו ב- 4 בבוקר?

 לכו תזדיינו, הסטלנים המקצועיים מהדירות השכורות, עם השירים של מוש בן ארי שאתם רוצחים על גיטרה רעועה כשאתם נתלים מהערסל במרפסת המעופשת שלכם על בוגרשוב. לכו תחפפו. הראסטות שלכם מריחות כמו מישהו שכב מת.

 לכו תזדיינו, חברות הביטוח על השלושה שמות של אשכנזים שפתחו משרדים במונטיפיורי, נחלת בנימין ונחמני.

 אתם יושבים בבתים הכי ישנים ויפים בעיר, וממלאים אותם בקלסרים.

 לכו תזדיינו, הילדים השיכורים על המדרגות של כיכר דיזינגוף. מרלין מנסונים דמיקולו עם עגילים בכל המקומות הלא נכונים. לך תירדם בלילה אחרי שבדרך הביתה ראית ילד בן 15 שמקיא את החיים שלו על המדרכה.

 ולכו תזדיינו, הרומנים השיכורים שנופלים עליך כשאתה עוצר באחר הכספומטים של אלנבי. לך תירדם בלילה אחרי שסירבת לתת שקל לבחור בן 30 שתקוע פה מגיל 20 כי איזה כלב לקח לו את הדרכון.

 לך תזדיין, יום שישי בארבע אחר הצהריים. אתה מגיע ופתאום כל העיר הפסיכית הזאת לוקחת אוויר ותופסת כזאת שלווה שזה עושה צמרמורת.

 לכי תזדייני, תל אביב, 3.500 שקל בחודש אני משלמת לבנק רק בגלל שעם כל החרא שלך – הטרנדים, הפוזות, הנובורישים, הפלצנים, הערסים, הפקחים, השיכורים, הצרפתים – אני עדיין לא מוכנה לגור בשום מקום אחר.

 

תגובות