מוֹכֵר הַבָּלוֹנִים -פרסום שני,משופץ

מוֹכֵר בָּלוֹנִים

אָחַז בִּקְצֵה חוּט

לְפֶתַע קָמָה רוּחַ,

וְהוּא הֵחֵל לָשׁוּט.

עָף לַשָּׁמַיִם

נָחַת עַל עֲנָנָה

וְתוֹךְ דַּקָּה אוֹ שְׁתַּיִם

הִגִּיעַ לַשְּׁכוּנָה.

אַךְ אֲבוֹי לָאִישׁ

פִּתְאוֹם פָּסְקָה הָרוּחַ,

וְהוּא נָפַל (הוֹ, עֵסֶק בִּישׁ)

הַיְשֵׁר לְתוֹךְ מַשָּׂאִית

עֲמוּסָה תַּרְנְגוֹלוֹת

מִשְׁתּוֹלְלוֹת וְצוֹוְחוֹת.

נֶחְרְדוּ הָעוֹפוֹת

מֵהַמְבַקֵּר הַצִּבְעוֹנִי

וְנִקְּרוּ הַבָּלוֹנִים

בְּרַעַשׁ קוֹלָנִי.

וּמַה נּוֹתַר, יְדִידַי

מִכָּל הַהֲמֻלָּה?

מוֹכֵר (בְּלִי) בָּלוֹנִים

הָמוּם, מְבֹעָת,

אַךְ לְפָחוֹת נִשְׁאָר עִם...

קָצֶה שֶׁל חוּט בַּיָּד.