יצירות אחרונות
מבעד לחלוני הפתוח (0 תגובות)
דני זכריה /שירים -13/10/2026 07:14
האישה שמעולם לא הייתה - מיקרו סיפור.🌹🌹🌹 (1 תגובות)
שמואל כהן /סיפורים -13/10/2026 04:10
תַּפּוּחִים (מתוך הארכיון הפרטי) (2 תגובות)
בַּר גַּרְסִיָּה־שַׁנְקָר /שירים -13/10/2026 01:50
ניחוח של הבטחה (4 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -12/10/2026 15:50
אמש היה יום ולילה (5 תגובות)
לב נורית /שירים -12/10/2026 15:30
משיח...משיח....משיח......-מוקדש באהבה לשירי בתי האהובה (11 תגובות)
מרים /שירים -12/10/2026 09:59
ספר ייחודי יצא עתה בהוצאת "דרך המילים" (21 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -12/10/2026 08:30
הָאֶפְשָׁרוּת הַגְּנוּזָה (5 תגובות)
אביה /שירים -12/10/2026 07:14
פוסטים
מקומם של ההורים ואחריותם בפשיעה אצל קטינים.פשיעה בגיל ההתבגרות (נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד)
השעה 3 לפנות בוקר, אתה וזוגתך ישנים שנת ישרים, עייפים מיום עבודה עמוס. אתם משפחה בורגנית נורמטיבית, משכנתא, כלב, מנסים לתמרן בין העבודה לבית. לא קריירה מפוארת, אך הכנסה שמאפשרת אורח חיים זעיר בורגני. יש לכם שני ילדים בגיל העשרה, בן ובת, כל אחד ספון בחדרו, תלמידים טובים, ילדים טובים, משתתפים בחוגים ובפעילות למען הקהילה. מה שנקרא - ילדים נורמטיבים טובים ומוצלחים. צלצול בדלת מעיר אותך, אתה בטוח שהצלצול נשמע בחלומך ומתכונן להתהפך לצד השני ולהמשיך לישון. אלא שגם אשתך התעוררה מאותה סיבה ואתם תוהים שמא שניכם חלמתם חלום סימולטני בו מצלצל פעמון הדלת. הצלצול חוזר על עצמו עצבני ומלווה בנקישות בדלת. אתם מביטים זה בזו, קמים מהמיטה, מוחים עם היד קורי שינה מופתעים ומפוחדים וניגשים להציץ בעינית. אשתך שואלת בקול רועד "מי זה?" "משטרה, לפתוח" צועק מישהו מבחוץ ומדביק לעינית את תעודת השוטר. אתם פותחים את הדלת, לא מבינים מה קורה, אל תוך הבית נכנסים 6 בלשים ודוחפים לך לפרצוף צו חיפוש. "הבן/בת שלכם חשוד/ה בסחר/שימוש/תיווך/בלדרות בסמים, גניבה/שוד מזוין, מעורבות בקטטה/דקירה/ירי/הריגה/רצח, אונס/מעשה סדום/מעשה מגונה, נהיגה בשכרות/תאונת פגע וברח (מחק את המיותר). אתם עומדים ממוסמרים לרצפה, בלי יכולת להגיב או לזוז. הילדים מתעוררים ויוצאים לראות על מה המהומה. בו בזמן השוטרים הופכים את הבית מהמסד ועד הטפחות ומחפשים ראיות סמים/כלי נשק/רכוש גנוב. (מחק את המיותר) לאחר שמצאו/לא מצאו את הראיות, כובלים את הבן/הבת ולוקחים לתחנת המשטרה לחקירה. אתם לאחר שהחלפתם בזריזות בגדים מתלווים אליהם, פועלים על אוטומט. הייתם בטוחים שאתם יודעים הכל על ילדיכם, הייתם הורים מסורים ולא החסרתם מהם דבר חומרית, מוסרית וערכית. איך הגעתם למצב הזה!? איפה טעיתם? האם אתם ההורים או החברים של ילדיכם? תופעה זו של איבוד סמכות הורית ושל מערכת החינוך באה לידי ביטוי בנתוני הפשיעה: 31% מכלל הקטינים שהיו מעורבים בפשיעה בשנת 2008 הם בני 17, 28% בני 16 ו-19% בני 15. היתר בני 14 ופחות.
וכפועל יוצא מהסיפור הנ"ל שחוצה מגזרים וכל קשר בינו לבין המצב הסוציו אקונומי של המשפחה הוא מקרי לחלוטין נשאלות מספר שאלות: (אתם יכולים לקחת את הסיפור הזה גם לכיוון של ילד/ה קורבן למשל לאונס כמו במקרה של האונס הקבוצתי האחרון לעת עתה)
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |