ידום העם/דודי

בס"ד                                                                                                    10.4.2010

וְעַל כָּל-הָעֵדָה, יִקְצֹף; וַאֲחֵיכֶם,

כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל-

-יִבְכּוּ אֶת-הַשְּׂרֵפָה,

אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוָה. (ויקרא י 6 )

הסמיכות המצמררת,

של בפרשת "שמיני",

שקראנו השבת,

הביאה אותי להרהר ביום השואה,

שמתקרב ובא .

ידום העם/דויד סמוכה

אהרון  הכהן שמע,

על מות שני בניו .

"וידום אהרון",

שתיקה ,

גדולה  מצעקה.

כל ישראל

בכה את השרפה,

כך ביום השואה,

אנו עומדים דום,

מבכים את האסון.

שותקים ודוממים.

רואים את המראות

 וכואבים,

שומעים את הקולות,

בוכים  ומבכים.

את זכר הקורבנות,

מזכירים ומעלים.

לשמע  האזעקה ,

דוממים ודומעים.

עומדים דום,

שותקים!!!!!

שש מליון יהודים.

מספר בלתי נתפס.

הובלו כצאן לטבח,

זקנים נשים וטף.

לתאי הגזים למשרפות,

למחנות עבודה לגטאות.

מנגד עמד כל העולם,

לא מחה, שתק נדם ונאלם.

ויקרא פרק י

א וַיִּקְחוּ בְנֵי-אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ, וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ, וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ, קְטֹרֶת;

וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי יְהוָה, אֵשׁ זָרָה--אֲשֶׁר לֹא צִוָּה, אֹתָם.

ב וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה, וַתֹּאכַל אוֹתָם; וַיָּמֻתוּ, לִפְנֵי יְהוָה.

ג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, הוּא אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ,

וְעַל-פְּנֵי כָל-הָעָם, אֶכָּבֵד; וַיִּדֹּם, אַהֲרֹן.