בס"ד 8.9.2010
פרשת שְּׁמִינִי/דויד סמוכה
טכס המילואים
של הקרבת הקורבנות,
על ידי אהרון ובניו,
מסתיים ביום השמיני,
כאשר כבוד ה' נראה,
משה ואהרון,
מברכים את כל העם.
בני אהרון הכהן נדב ואביהו,
מחלטים להקריב "אש זרה" .
אשר אלוקים אותם לא ציווה,
על דבר זה הם נענשים בחומרה.
י,א וַיִּקְחוּ בְנֵי-אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ,
וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ, וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ, קְטֹרֶת;
וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי יְהוָה, אֵשׁ זָרָה--אֲשֶׁר לֹא צִוָּה, אֹתָם.
אש מלפני ה' יוצאת,
למוות שורפת אותם.
כאשר את מחזה הנורא,
רואה בשידור חי כל העם.
י,ב וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה,
וַתֹּאכַל אוֹתָם; וַיָּמֻתוּ, לִפְנֵי יְהוָה.
בחלק השני של פרשת שמיני,
נקבעים הכללים לגבי בעלי חיים.
המותרים והאסורים.
יא,מז לְהַבְדִּיל, בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר;
וּבֵין הַחַיָּה, הַנֶּאֱכֶלֶת,
וּבֵין הַחַיָּה, אֲשֶׁר לֹא תֵאָכֵל.
הבהמות שמותר לאיכול,
צריך שיהיה להם את התכונות הבאות.
מפריסות פרסה, שוסעות שסע,
ומעלות גירה כמו הפרה.
ד אַךְ אֶת-זֶה, לֹא תֹאכְלוּ, מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה, וּמִמַּפְרִסֵי הַפַּרְסָה:
אֶת-הַגָּמָל כִּי-מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס--טָמֵא הוּא, לָכֶם.
ה וְאֶת-הַשָּׁפָן, כִּי-מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, וּפַרְסָה, לֹא יַפְרִיס; טָמֵא הוּא, לָכֶם.
ו וְאֶת-הָאַרְנֶבֶת, כִּי-מַעֲלַת גֵּרָה הִוא, וּפַרְסָה, לֹא הִפְרִיסָה; טְמֵאָה הִוא, לָכֶם.
ז וְאֶת-הַחֲזִיר כִּי-מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא, וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה, וְהוּא, גֵּרָה לֹא-יִגָּר; טָמֵא הוּא, לָכֶם.
ח מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ, וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ; טְמֵאִים הֵם, לָכֶם.
מהחיות במים מותרים לאכילה,
כל בעלי הקשקשת והסנפיר.
יא,ט אֶת-זֶה, תֹּאכְלוּ, מִכֹּל, אֲשֶׁר בַּמָּיִם:
כֹּל אֲשֶׁר-לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת.
ומשרץ העוף מותר לאיכול,
את בעלי הכרעיים הארבה ,החגב והחרגול.
יא,כב אֶת-אֵלֶּה מֵהֶם, תֹּאכֵלוּ-
-אֶת-הָאַרְבֶּה לְמִינוֹ,
וְאֶת-הַסָּלְעָם לְמִינֵהוּ;
וְאֶת-הַחַרְגֹּל לְמִינֵהוּ,
וְאֶת-הֶחָגָב לְמִינֵהוּ.
שבת שלום!!!
