חומות של זכוכית

חומות של זכוכית / טור אישי

מוכרת לכם , בוודאי, הסיטואציה שבה אתם מרגישים כאילו איש אינו מנסה להבין אתכם, ובטח שאיש לא יצליח. לעיתים, יש לנו הרגשה כזו של מין בדידות, גם כשיש לידינו הרבה אנשים, אפילו אם הם חברינו הטובים, ולעיתים אלה רק מעצימים את תחושת הבדידות. אני לא מתכוון להרגשה שאין לך אף אחד שאוהב אותך ואכפת לו ממך, אלא לראייה השונה של דברים מנקודת מבט המיוחדת לך, שאיש לא מנסה ממש להבין אותה כמו שאתה. גיליתי שהבדידות אינה רק "רכושם" של אלה אשר נמצאים לבדם רוב הזמן, או אלה השקטים והביישנים, אלא גם של אלה שנמצאים בחברה ואינם מסוגלים לשתף בצורה כנה את חבריהם בבעיות שלהם, ולמצוא את הדרך להביע את הרגשות הכנים שלהם מבלי להיפגע. אם נביט מקרוב, נוכל לראות איך גם אנו כאלה לסביבה שלנו ולא רק להיפך.

חומות של זכוכית

 הרבה רגשות וחכמה,
וצבעים חדשים נסתרים מעבר
לחומות.

קשה לעיתים לראות מה בדיוק
יש מעבר
לחומות.

כשמסתכלים ברפרוף ואפילו
במשך דקות, לא ניתן
להבחין בדקויות ובפרטים הקטנים
שיש מעבר לחומות.

צריך לברר במדויק
מה נמצא כדי להתעלם
מהשמועות על מה שנמצא
מהצד השני בחומות.

ולא כולם מתאמצים לראות עד הסוף,
באמת מעבר לחומות.
לעיתים כשמסתכלים רואים
רק השתקפות של פניך במקום
לראות מה יש מעבר
לחומות.

 ייתכן ואולי לא נדע ונראה לעולם
את אשר מסתתר בלבבות שיש מעבר
לחומות.

ואולי גם בצד השני מפחדים לנסות
לראות מעבר לחומות.

מה שרואים מעבר לחומות זהה לכאורה
למה שרואים בעדי הזכוכית.
 אם ישנם הבדלים הם כאלה
שקשה לזהות ולהבחין בין
בחוץ ובפנים, והגבול מִטָּשְטֶש
מעבר לחומות.

וישנן תוצאות לפעמים משונות,
כשלא רואים מעבר
לחומות.

זה קשה לפעמים גם לשני
הצדדים כשרואים השתקפות.
וכמעט מטופש שקשה להביט,
משקפיים - חומות של זכוכית.