המשורר כפס ייצור

המשורר כפס ייצור / משה ר. אזובי

לפעמים כשאני מחבק

אני חושב "היום כתבתי שיר"

לפעמים כשאני מנשק

אני חושב איזה חרוז שיעשיר

וגם ההפך או לא חושב או לא כותב או לא מחרז

פורש את המילה לפנים ולאחור

"אולי יתאים לי כאן רמזור"

לפעמים איך אדי צווארך המבושם

מתחרז עם "זה עושה אותי מוקסם"

או איך ריח גוף

תודה לאל אינו הרדוף הוא רק יפיוף

או סתם צירוף מילים כך לגירוי

המחשבה ופס ייצור

אפשר צירוף מילים לקטוף מהתנ"ך והעיתון מחדשות גם מדיבור מלוא שטויות גם מתגובות שמלמדות או מקנטרות או סתם ממחשבות גם מחיבוט בצק וגם לישות

לפעמים כשאני אוהב

אני חושב רק על עצמי

ובעצם אני חושב עלייך

לפעמים אני איתך והמחשבות לי מתפזרות

וקופצות מהעבודה אל הנסיעה למדרגות

לנופים ולחופים לאשליות לחיוכים

לדיבורים עם אנשים

ללחשושי רכילאים

אולי זה לא נורא אם

תידלק לי פה נורה

ואם רעיון אינו בשורה אני רוצה לי רק עוד שורה כי כאן אמן זה פס ייצור וואאיי וואאיי... זה אומר

שאני מכור ?????!!!!!?????

גם אם על הכביש מהיר

בין לוד לראשל"צ העיר

אפילו ורדה רזיאל ז'קונט

מביאה לחשוב על פונט

אולי כזה אולי אחר

באיזה פקס קוראה מהר

אולי עזב אולי שכח אולי מתנכר

אפילו "ורדה המשוגעת" הזו שהיא היא זו שצריכה טיפול מעסיקה לי את המחשבות במחשבות אחר כתיבה יוצרת לפס ייצור

לפעמים אני מתחיל סתם כך לכתוב

כמו עכשיו

זה אתגר שללבי מאוד יקר

תמיד אפשר למחוק למחות

לא לנסות

מחדש שוב לעשות

לפעמים סתם מהגג בהגיגים

ולפעמים זה מה שהכי מתאים

כי גם לראש כמו אדמה

יש צורך בתנומה

רק לי אין את הלוקסוס הזה של שנת יובל כי גם בשינה אני חושב חולם או ער מתכרבל ולעצמי קצת מבלבל

אני ממש מרוב מילים

מרגיש כל התאים כבר פועלים

הראש כבר מסוחרר

תמיד ישנו מחר

אז לא פותח דרך למילים

אל הבית מתמסר

כדי שפס ייצור ילמד שכשאחד נח

פס ייצור שבמטבח עוגות ותבשילים יוצר

ומה קורה בזמן לישה ? או בחישה ?

אה... זה כבר סיפור ההמשך ,  צריך לפנות עוד פס ייצור ...

כל הזכויות שמורות © למשה  ר. אזובי