כְּאוֹתוֹ רֶגַע

כְּאוֹתוֹ רֶגַע

 בּוֹ נִפְרֵדוּ שִׂפְתּוֹתֵינוּ מִגַּעַת,

כְּאוֹתוֹ מָבָּט רִאשׁוֹן נִפְלָא

כְּשֶׁנִפְקָחוֹת הָעֵינַיִים

הַאוֹמֵד אֶת

מֶתֶק הַדְבַשׁ

וּמֶשֶּׁךְ הַזָרַע

וִיְגִּיעָתוֹ מָגָעַת

עַד תְּכוֹל הַרָקִיעַ,

 עַד לֵב הַיָעַר,

 עַד עוֹמֶק הַיָם

וְדוֹכְיָיו

 הַפּוֹעֲמִים בֶּחָזוֹת,

אֶצְבָּעוֹתֵינוּ נוֹגְעוֹת אָז,

מְגָשְׁשׁוֹת עֲצְמָן

לַדָעָת.

©