מכתב פתוח

מכתב פתוח

נשארתי בחיים בתקופה הנוראה.

עם שרדי משפחתי עליתי לארץ ישראל,

כדי משואה נוספת תשמור אותי האל.

הבאתי איתי את זיכרונות העבר,

השארתי בקברם, ששה מיליון מעמי היקר.

חשתי את צביעותם של מנהיגים "נאורים, "

התעלמותם המוחלטת  משריפת יהודים.

האויבים שמסביבנו  אכזרים ביותר,

חלומם להשמיד את מדינת ישראל.

מנהיגי העולם כפי שהיה נשארו צבועים,

תצביעו על אחד מהם שאוהב יהודים.

הציפייה, שתי מדינות לשני העמים,

במקום להמשיך בהרג להישאר בחיים.

והעם הערבי  בשטח שלו,

" יתעסק " עם עצמו ולא עם שכנו.

ממשלת ישראל חייבת לערבים להבהיר,

שאין לה כוונה למגן את כל אורך הציר,

ואם ייפול על שיטחנו אפילו פגז בודד,

עזה והגדה לנצח תמחק.

העולם חייב לדעת וגם הערבים,

שהמשחק הסתיים עם היהודים.

שכול פגיע בנפש החי בציון,

תביא עליהם חורבן ואסון.