שָׁקֵד (יה)/דודי

בס"ד                                                                                             25.1.2010

יא וַיְהִי דְבַר-יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר,

       מָה-אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ; וָאֹמַר,

       מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה.

יב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, הֵיטַבְתָּ לִרְאוֹת:

       כִּי-שֹׁקֵד אֲנִי עַל-דְּבָרִי, לַעֲשֹׂתוֹ.(ירמיהו  א')

שָׁקֵד (יה)/דויד סמוכה

עץ השקד,

שנשר מעליו.

הקדים להנץ,

הוציא את פרחיו.

השקד עץ חרוץ,

כך נזכר במקרא.

בגלל פריחתו,

המוקדמת והקצרה.

בשל כך נהנה,

מאיבוק חרקים.

מפני שהקדים,

את אחיו הנשירים.

השקד זכה

לקשט את המנורה.

שהאירה את אוהל מועד,

ואת בית המקדש.

כ וּבַמְּנֹרָה, אַרְבָּעָה גְבִעִים:

  מְשֻׁקָּדִים--כַּפְתֹּרֶיהָ, וּפְרָחֶיהָ.(שמות ל"ז)

הנביא ירמיהו,

קיבל אותו כמשל.

שאלוקים שוקד,

לקיים את דבריו.

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי,

 הֵיטַבְתָּ לִרְאוֹת:

 כִּי-שֹׁקֵד אֲנִי עַל-דְּבָרִי,

 לַעֲשֹׂתוֹ.

השקדייה  שפורחת,

היא סמל החג.

חג האילנות,

חג ט"ו בשבט.

עץ השקד ,

פורח בגינתי.

מוסיף לה חן,