בדרך כל בשר/דודי

                                                                                                                                                                 בס"ד                                                     18.1.2010

בדרך כל בשר/דויד סמוכה

יום דבש,

יום בצל,

יום שום,

יום כלום.

חיים את ברגע,

מנצלים את היום,

מצפים  למחר,

מעבירים קו על אתמול.

אדם הולך לבית עולמו,

ורוב מאוויו עימו.

החיים הם הישרדות,

מיום לידתו עד יום מותו .

נאחזים בציפורנים

כדי לשרוד,

לצוף מעל המים

אל חוף מבטחים לשחות.

בימים של חושך

ובימים של אור,

על אף ולמרות

האדם רוצה  לחיות .

מהעפר באנו אל העפר נשוב,

אין כאן גילוי מרעיש או חידוש.

מי יודע אם מלאנו את השליחות?

אם הספקנו לתקן כשבאנו בגלגול.?

האם הנשמה שלנו תמשיך להתגלגל?

לחפש לה דמות כדי לתקן.

או תגיע סוף סוף לתחנה הסופית,

תמצא מנוחה ונחלה לעולמי עולמים.