פרשת "וָאֵרָא"/דודי

בס"ד                                                                                                                     14.1.2009

פרשת "וָאֵרָא"/דויד סמוכה

אלוקים מפעים במשה,

את חזון הגאולה.

מצייר בפניו עתיד טוב יותר,

של חרות אמתית בתמונה ורודה.

אֱמֹר לִבְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲנִי יְהוָה,

 וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם,

 וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם;

 וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה,

וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים. 

מילים מבשרי גאולה אלה ,

משה שמע בתחילת השליחות.

איתם הוא יוצא לדרך,

לבשר לעם על גאולה קרובה על קוממיות ופדות.

תגובתו של העם,

הנאנק תחת עול השיעבוד.

גרמה למשה אכזבה קשה,

עד כדי ייאוש.

וְלֹא שָׁמְעוּ, אֶל-מֹשֶׁה,

 מִקֹּצֶר רוּחַ, וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה.  {פ}

בני ישראל לא חשבו

 במושגים של פדות וחירות.

הם חיפשו תשובה מידית

 הקלה מהירה מעול  השעבוד.

משה הופתע תגובת העם,

שהעידה על תבוסתנות וחוסר אמונה.

עם שלא מאמין לגאולה הקרובה,

התגובה גרמה למשה מפח רוח ואכזבה.

עד כדי החזרת המנדט.

הֵן בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לֹא-שָׁמְעוּ אֵלַי,

 וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה,

וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם.  {פ}

בצעדיו הראשונים של משה כמנהיג,

נחל אכזבה קשה ומרה.

בכך אלוקים מעניק למשה,

שיעור מאלך בהלכות הנהגה.

אלוקים נותן למשה להבין,

אתה לא הולך ללקק דבש.

אתה הולך להנהיג

 עם קשה עורף וטרחן,

עם" מקטר" רואה שחרות

 ודל אמונה.

אתה אמור לספוג עלבונות קשים,

אתה עומד לעבור  דרך חתחתים.

המנהיגות שאתה מקבל ,

היא "עבדות "לא שררה.

דע זאת בתחילת הדרך,

למען לא תהיה מנת חלקך אכזבה.

משה מתחיל יחד עם אהרון,

להנחית על מצרים ופרעה מכות,

כל אחת קשה מקודמתה,

שבע מכות מקדימות,

דם, צפרדע,כינים, ערוב,

דבר, שחין וברד.

המכות מקשות את לב פרעה,

הגאולה עדיין רחוקה.

שבת שלום