וַיְחִי יַעֲקֹב .../ דודי

בס"ד                                                                                          31.12.2009

בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, בֵּן פֹּרָת עֲלֵי-עָיִן.

 וַיְחִי יַעֲקֹב .../דויד סמוכה

פרשת "ויחי" ,

היא הפרשה שנועלת

את ספר בראשית.

בסופה באה הסגה-

של יעקב ובניו,

של יוסף ואֶחָיו.

שבע עשרה השנים,

שחי  יעקב במצרים .

היו שנים מאושרות והרגועות,

 שלו ושל משפחתו.

כט וַיִּקְרְבוּ יְמֵי-יִשְׂרָאֵל, לָמוּת, וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, שִׂים-נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי; וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת, אַל-נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם.  ל וְשָׁכַבְתִּי, עִם-אֲבֹתַי,

יוסף לוקח את בניו

 אל אביו הנמצא על ערש דווי.

לקבל ברכה ,

לפני שיעצום את עיניו.

יעקב משביע את יוסף,

לא לקבור אותו במצרים.

ומברך את בניו של יוסף,

מנשה ואפרים תוך כדי  שִׂיכּול ידיים.

הברכה שהופכת לימים,

 ל"ברכת הבנים".

אותה מברכים האבות,

בערב שבת את הילדים.

יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה

טז הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל-רָע,

 יְבָרֵךְ אֶת-הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי,

 וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק;

 וְיִדְגּוּ לָרֹב, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. 

יעקב קורא לבניו

אל מיטתו,

ולכל בן הוא מתאים ברכה

 לפי אופיו  ומזגו.

וַיִּקְרָא יַעֲקֹב, אֶל-בָּנָיו; וַיֹּאמֶר, הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם, אֵת אֲשֶׁר-יִקְרָא אֶתְכֶם, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים,

ג רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי--יֶתֶר שְׂאֵת, וְיֶתֶר עָז. .......

ה שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, אַחִים--כְּלֵי חָמָס, מְכֵרֹתֵיהֶם,,,,,,,,,

ח יְהוּדָה, אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ--יָדְךָ, בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ; יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ, בְּנֵי אָבִיךָ,..........

יג זְבוּלֻן, לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן,,,,,,,,,

יד יִשָּׂשכָר, חֲמֹר גָּרֶם--רֹבֵץ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם........

טז דָּן, יָדִין עַמּוֹ--כְּאַחַד, שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל,,,,,,,,

יט גָּד, גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ; וְהוּא, יָגֻד עָקֵב....... 

כ מֵאָשֵׁר, שְׁמֵנָה לַחְמוֹ,,,,,,,,

כא נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה.......

כב בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, בֵּן פֹּרָת עֲלֵי-עָיִן,,,,,,,

כז בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף......

יעקב מחזיר לבורא את נשמתו ,

יוסף ואחיו מקיימים את צוואתו.

מלווים אתו למערת המכפלה,

שם תהיה מקום מנוחתו האחרונה.

למרות נדיבותו ומחילתו

של יוסף לאֶחָיו.

חששו האחים לאחר

 מות אביהם מפניו.

יוסף מרגיע  את האחים,

שאין לו סיבה לשמור להם טינה.

שהרי הכל היה מאת ה',

כדי להעלותו לגדולה.

בקשה אחת יש ליוסף מאחיו,

שלא ישאירו אותו במצרים לעד.

שיעלו אתו בבוא היום עימהם,

אל ארץ נחלת אבותיהם.

חזק חזק ונתחזק

שבת שלום  ובשורות טובות