מדברת אל ליבי

מדברת אל ליבי

מדברת אל ליבי,
מבקשת שייחדל
לבלבל את כל כולי,
כי גם ככה הוא לא קל.

מבקשת, מתחננת,
שיעצור את השנאה,
שבפנים היא מתפשטת
לא נותנת לי שלווה.

מספרת לו דברים,
וכמה הוא אינו צודק,
מסבירה בתירוצים
ועליי הוא רק צוחק.

שואלת על אה ועל ודה,
ואיך אותי אליו סוחף?
למה הוא עושה לי דווקא
ולצרות אותי דוחף?

מדברת אל ליבי,
מבקשת שייחדל
לבלבל את כל כולי
כי גם ככה הוא לא קל.

אך סודי אני שומרת,
ואסור שהוא ישמע:
כי עליו לא מוותרת
גם בעד כאב נמנע.