עקידת יצחק/דודי

בס"ד                                                                                           5.11.2009

אוַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. 

 בוַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה;

   וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ. (בראשית כ"ב)

עקידת יצחק/דויד סמוכה

אחד מסיפורי התורה,

הקשים והמייסרים.

"וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם"

את אחד הניסיונות הכואבים.

דרישה קשה מנשוא,

להקריב את בנו יחידו.

בנו יחידו משרה אשר אהב,

שנולד לו לאחר ייאוש לעת זקנה.

בלעדי יצחק אין קיום,

להבטחת האלוקים.

לתת לזרעו את הארץ,

להרבות אותם כחול הים וככוכבים.

הדרישה היתה מדויקת ומפורטת,

קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק,

אברהם עמד בניסיון,

העשירי, הקשה והאחרון והנורא מכולם.

האסון נמנע עם הופעת המלאך,

יבוַיֹּאמֶר, אַל-תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל-הַנַּעַר,

     וְאַל-תַּעַשׂ לוֹ, מְאוּמָה:

     כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה,

    וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ, מִמֶּנִּי.

העקידה היא סיום ושיא,

לשרשרת מעשי חסידות של אברהם.

בעקבות שרשרת הניסיונות בהם עמד ,

ההבטחה האלוקית היתה לו לברית עולם.

יש הרואים בסיפור העקידה,

סיפור הרואי עילאי חד פעמי.

ויש הרואים בסיפור ביטוי

לקורות עתיד העם היהודי.

דגם לתופעת קידוש השם,

ומותם של הבנים במלחמות ישראל.

שבת שלום