לֶחֶם לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ/דודי

בס"ד                                                                                        3.11.2009

כוַיִּדַּר יַעֲקֹב, נֶדֶר לֵאמֹר:

   אִם-יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ,

   וְנָתַן-לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ. 

לֶחֶם לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ/דויד סמוכה

אמי זיכרונה לברכה,

כששאלתי אותה לרצונה.

השיבה בתפילתו של יעקב,

אותה אמר בבורחו מעשו,

בני , אני לא רוצה כלום,

לא חסר לי דבר.

רק לֶחֶם לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ,

והשם שישמור מכל רע.

לימים כששכבה ,

מחוברת לזונדה.

ומטפלת פיליפינית,

אותה סעדה.

הלבישה אותה.

רחצה את גופה.

כחומר ביד היוצר היא היתה,

מנותקת מהסביבה.

חודשים ארוכים כך שכבה

מדי פעם ,חזרה למרחקים בעברה,

עד שנפחה נשמתה ,

ומייסוריה נגאלה.

ראיתי אותה היסוריה,

ראיתי אותה בצערה,

נזכרתי במשפט שאמרה לי,

דמעות  ירדו מעיניי.

חצי המשפט החכם,

לֶחֶם לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ,

לאדם בריא,

הוא ברור מאליו.

לאדם ששבר,רגל או יד.

עבר ניתוח,או חולה מאושפז.

כמה ייסורים הוא עובר,?

כדי להתלבש לבד.

לאכול בלי סיוע,

לשתות בלי עזרה.

להכניס בכוחות עצמו לפה,

פרוסת לחם קטנה.

יעקב שברח ללבן,

לא ביקש מהשם דבר,

רק לֶחֶם לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ,