צחוק הגורל

צחוק הגורל.

אני אב  וסב שיערי שיבה,

גורשתי לגרמניה בזמן השואה.

משפחתי הגדולה הושמדה בזוועה,

אני שרדתי  ושמי ניצול השואה.

בתקופה הנוראה ובזמן הייאוש,

עמדנו בתור במחנה הריכוז,

חולקנו לקבוצות לחיות או למות,

ורעדנו מפחד מפני הבאות.

אילו בא אלי מלאך בזמן האלים,

והיה אומר לי בשקט : " תישאר בחיים"

תעבור ותזכור את כול הזוועות,

ומוסיף לי ברצף את המילים הבאות:

עוד תיסע לארץ אבותיך, כך ציווה האל.

ותקדיש את חייך לביטחון ישראל,

תקים משפחה מרובת ילדים,

תהנה מזקנה  ומעשרה נכדים.

בעוד חצי היובל תחזור לעבר,

תשוב לביקור למקום האימה,

גורם הביקור  בתך ובעלה,

שימצאו בשליחות מטעם המדינה.

יבנו שם צוללת בשותף פעולה,

גרמניה לצה"ל   ללא שום תמורה.

הצוללת  "דולפין תשוט  ותסמל,

את תרומת גרמניה לביטחון ישראל."

הוסיף המלאך ,אני הקשבתי המום,

"סיבה נוספת לחזור למקום:

ייוולד לך נכד   בריא וחמוד,

באותה הארץ שנשלחת למות."

החזקתי את נכדי בברית המילה,

על אדמת גרמניה , כפי שהאל ציווה,

חשבתי לעצמי  ועל דרכי הגורל,

כמה שזה נוגד את ציפיות העבר.

הצוללת דולפין  ונכדי היקר,

מקשר בליבי  עתיד ועבר.

ומה שאמר המלאך בתקופת השואה.

התגשם כחלום מילה-במילה,

כתב : יוסף קוברי

ניצול שואה