זו רק אני...

זוג העיניים העצובות שלי

מול זוג העיניים המחייכות שלך

לא מפסיקות לי הדמעות

ואת לא מפסיקה לנגב אותן

אמרת, אל תשמרי כלום תרוקני

אני מנסה, באמת...בכל הכוח

רק רוצה ללמוד להתחסן

מול שפעת האנשים הפוגעים

בסוף את תתחסני, בסוף תתגברי

מתי שאלתי...בחצאי מילים

בינתיים כל השלכת נושרת לי

ועל עץ חיי כמעט ואין עלים ירוקים

מה היית הכי רוצה שאלת אותי

לדעת שיש סדר בעולם, סדר אנושי

כמעט בקשה בדיונית אני יודעת

והדמעות שוב זולגות לאיטן

זוג העיניים העצובות היו שלי

והמחייכות היו גם שלי מהצד הנגדי

הדו שיח הזה שניהלתי

היה מונולוג דואטי עם עצמי

רק בכיתי, ניגבתי וחלמתי

שיהיה סדר אנושי

כה פשוט וכה בלתי אפשרי.

טנזין גיאטסו

ובנימה זו אבקש את סליחת כל חברי האתר

באם פגעתי בכוונה או בלי כוונה

אני אוהבת את כולכם

ומאחלת לכולנו

גמר חתימה טובה