שירים

מהרהורי לבו של משורר

(י"ב בתשרי ה'תשנ"ו, 6 באוקטובר 1995)

בכל לילה ולילה
בהסתר ובאין רואה –  
יושב לשולחן
וכותב.
*
לפעמים
זמן-מה הוא בוהה
ומהרהר באיזה שביל
עטו יהא נותב.
*
מהרהורי לבו, מיומו היגע
ריח הדיו עולה באוויר;
מלילו הֶעייף, מיומו הבלתי-רוגע
הגיגי נפשו מתפרצים להרהורי לבו –  
ויוצא השיר, פוגע.
*
ולא חסרו גם חלומותיו
אלה -
יוסיפו
דיו וכתב.
את שרביט הקסם השמור
לאלה הכותבים על לבם -
הם מסרו לידו.
*
ואם הרגש מובע בַּכתב
ומתפורר -
אז תדע
כי חזיתָ זה עתה
בנפשו של
משורר.
***
 
כל הזכויות © שמורות למחבר

תגובות