רבן שמעון בן גמליאל משום רבי מאיר אומר, וכן היה רבי שמעון בן מנסיא אומר כדבריו:
חצי תשרי, מרחשון וחצי כסליו - זרע,
חצי כסליו, טבת וחצי שבט - חורף,
חצי שבט, אדר וחצי ניסן - קור,
חצי ניסן, אייר וחצי סיון - קציר,
חצי סיון, תמוז וחצי אב - קיץ,
חצי אב, אלול וחצי תשרי - חום. (תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף קו עמוד ב)
תנו רבנן: בארבעה שבילין חמה מהלכת:
ניסן אייר וסיון מהלכת בהרים כדי לפשר את השלגין.
תמוז אב ואלול מהלכת בישוב כדי לבשל את הפירות.
תשרי מרחשון וכסליו מהלכת בימים כדי ליבש את הנהרות.
טבת שבט ואדר מהלכת במדבר שלא ליבש את הזרעים. (תלמוד בבלי מסכת פסחים דף צד עמוד ב)
שִׁלְהֵי דְּקַיְטָא קַשְׁיָא מִקַּיְיטָא (תלמוד בבלי מסכת יומא דף כט עמוד א)
שִׁלְהֵי דְּקַיְטָא / יהושע רוזנברג
(תמונות מסוף הקיץ)
עָבַר קָצִיר וּבָא קָיִץ
יָבֵשׁ חָצִיר כָּלָה דֶשֶׁא
קָמַל יֶרֶק הָפַךְ צָהֹב
אֻמְלָל פֶּרַח, הִכָּהוּ שָׁרָב,
תַּחַת חִטָּה יָצָא חוֹחַ
קוֹץ שָׁמִיר תַּעֲלֶה הָאֲדָמָה
חָרוּל וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ
סִירִים, בַּרְקָנִים, קִמּוֹשׂ וָשָׁיִת,
עַכּוּבִית הַגַּלְגַּל וְהַגְּדִילָן
כְּבַר מְפַזְּרִים זַרְעֵיהֶם
*** *** ***
יָצָא הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ
בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל
נִתַּךְ כָּאֵשׁ יְקוֹדוֹ
לַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת
נִצְרְבוּ בָהּ כָּל פָּנִים
אֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ,
וְלֹא יָדַע הַמָּאוֹר הַגָּדֹל
כִּי בָא עַד קִצּוֹ
כִּי מְלַטְּפִים גַּלֵּי הַיָּם,
- אֲשֶׁר בָּם תִּכְבֶּה גַּחַלְתּוֹ,
יִדְעַךְ שְׁבִיב אִשּׁוֹ -
מְצַנְּנִים, אֶת הַחוֹל הַלּוֹהֵב
אֲשֶׁר לִהַט בְּחֹם תַּלְאוּבַתוֹ
*** *** ***
עוֹד יוֹם נִלְאֶה זוֹחֵל יָגֵעַ
כִּזְקֵנָה שְׂבֵעַת יָמִים,
קָדִים בָּא עַל הָאָרֶץ
בֹּעֵר כַּתַּנּוּר,
חָרְבוּ פְּנֵי הָאֲדָמָה
צִמָּאוֹן - אֵין מָיִם
לְשׁוֹנֵנוּ בַּצָּמָא נָשָׁתָּה
דָּבֵק לְשׁוֹן יוֹנֵק אֶל חִכּוֹ
גַּם נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה
*** *** ***
מְהַלֶּכֶת חַמָּה לְבַשֵּׁל אֶת הַפֵּרוֹת
נָתְנָה הַגֶּפֶן אֶת פִּרְיָהּ
וְהַתְּאֵנָה אֶת טוּבָהּ
הֵנִיבוּ מִשְׁמֵשׁ וְרִמּוֹן
גַּם תָּמָר וְתַפּוּחַ
פּוֹרְחוֹת חַמָּנִיּוֹת בַּשָּׂדֶה
בְּגִדְרוֹת הַצַּבָּר מַבְשִׁיל הַפְּרִי
מַזְמִין בִּצְבָעָיו מַרְתִּיעַ בְּקוֹצָיו
*** *** ***
עַל שְׂדוֹת הַשֶּׁלֶף רֹעִים הַצֹּאן
צִרְעוֹת- הַפֶּלֶךְ בּוֹנוֹת עַל חָרוּל קִנָּן
נֵעוֹרוּ הַצַּבִּים מִתַּרְדֵּמַת הַחֹרֶף
עַל הַחוֹף תַּעֲזֹב צַבַּת הַיָּם לָאָרֶץ בֵּצֶיהָ
וְעַל עָפָר תְּחַמֵּם לְהָקִים לָהּ זֶרַע,
נָחָשׁ, צִפְעֹנִי וְאֶפְעֶה שָׁנֲנוּ לְשׁוֹנָם
צֶפַע, שָׂרָף וְעַקְרָב מְשַׁחֲרִים לַטֶּרֶף,
נְמָלָה אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל
מְכִינָה אֶת לַחְמָהּ אוֹגֶרֶת אֶת מַאֲכָלָהּ.
*** *** ***
כְּבַר פּוֹרַחַת חֲבַצֶּלֶת הַחוֹף
אֶל מוּל שְׁקִיעוֹת אֲדַמְדַּמּוֹת
אֶשְׁכּוֹלוֹת אֶשְׁכּוֹלוֹת נָמִים שַׁבְּלוּלִים
חוֹלְמִים עַל גֶּשֶׁם רִאשוֹן יַעֲרֹף וִיקִיצֵם מִשְּׁנָתָם
עַל הַגִּבְעָה כְּבַר נִצָּב הֶחָצָב כְּמִגְדַּלּוֹר
מֵאִיר אֶת דַּרְכָּהּ שֶׁל סְפִינַת הַסְּתָו הַקְּרֵבָה.
