חזרה ליצירות
שירים

ללא נושא6#

-ורד קוצני- | (21/08/2009 16:16) | 71 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
ואולי, אם נביט אל המרחק,
אל מקום בו ציפורים צפות מעל נחל בלתי נראה באחו.
נצליח לשמוע את קולה האילם של הנערה הבוכייה;
 
יושבה על ספסל מסביב, לוחשת מתיקות לדגים.
ידעו דמעות רבות לחייה, וכאב רב ליבה.
מה שהיה עתיד לקרות השכיחיה,
ומה שקרה אף אדון זמן לא יוכל לשנות.
 
זהו ליל ירח מלא,
והיא כתמיד יושבה על הספסל.
סופרת סיגליות באור ירח משתפך,
ומזמזמת מנגינת לוויות.
 
עונג עילאי.

תגובות

חזרה ליצירות