שירים

בבואה

 
 
 
מיקדתי את מבטי בבאר

הרגשתי שכל מעייניי זורמים

ראיתי את בבואתי

מחייכת לי מבעד לשקיפות של המים

מישירה מבט

מרצינה את פנייה

ידי ניסתה לגעת בה

אך פתאום היא נעלמה.

המים געשו,

ואז שקטו

והבבואה חזרה לבאר

קרני השמש מלטפות אותה ואט אט מחממות את ליבה.

השמיים מתקדרים,

העננים מתעופפים,

וטיפות גדולות מכסות את הבאר

מעלות את מפלס המים.

הבבואה שוקעת

ונעלמת מהעין.

ולפתע רחש נשמע מן הבאר

רחש סוער

יצור חי הביט בי בעיניו הכמהות

וצלל אל הבאר

ונסחף עם הקולות

הצללים והניחוחות.
 
 
 
* שיר שנכתב לפני כשנתיים, לפני שגיליתי שכשיש אהבה בעולם הכל הופך מזערי למולה. 

תגובות