ארבע שנים לפינוי הגוש/דודי

בס"ד                                                                    27.7.2009

ארבע לפינוי הגוש/דויד סמוכה

ארבע שנים חלפו,

מאז פינוי הגוש,

ואני עדיין שומע

את הקול המקפיא.

של הבנות בכתום,

תוך סערת רוחות

שרות.

א  תְּפִלָּה, לְעָנִי כִי-יַעֲטֹף—

וְלִפְנֵי יְהוָה, יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ.
ב  יְהוָה, שִׁמְעָה תְפִלָּתִי;

וְשַׁוְעָתִי, אֵלֶיךָ תָבוֹא.
ג  אַל-תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ, מִמֶּנִּי-

-    בְּיוֹם צַר-לִי:

תפילה מרגשת,

יוצאת מהלב ,

ונכנסת  ללב.

תפילה לשוכן במרומים,

תפילה לאב הרחמים.

במבט לאחור התפילה כואבת ומכווצת,

הבכי אמיתי ולא מרפה,

שפתותיהן נעות,

קולן ברמה נשמע.

בכי נהי ותמרורים,

ביום רע ומר.

בכו הבנות,

על הגוש שחרב,

על חלקת אלוקים הקטנה,

שהפכה לשממה.

לנס מתפללות,

בוכות ומייחלות,

אולי תבוא התשועה,

אולי תשתנה הגזרה.

"אבינו מלכנו , חוננו עננו,

כי אין בנו מעשים,

עשה עימנו צדקה וחסד,

עשה עימנו צדקה וחסד,

והושיענו".

מי ייתן והיום,

לאחר חמש שנים.

יעשו למען המפונים,

ויתחילו לבנות את בתים.

את הנעשה אין להשיב,

אבל את המפונים,

בבתי קבע אפשר להושיב.

אני מבקש שתשפטו את הכתוב מבחינה רגשית,

http://www.youtube.com/watch?v=tkm25t8U_NE