עיר ההפיכה

קוּם לֵךְ לְךָ אֶל עִיר הַהֲרֵגָה –

"בעיר ההרגה", חיים נחמן ביאליק

קום לך-לך אל העיר הנצורה

ובאת אל פתחיה הנעולים,

צא וראה את חורבותיה בגני התבערה

בוא ולמד על אסונותיה ועל שעריה החלולים.

שבורה עיר שלם, רסיסיה פזורים בכל עבר וזווית,

בפינות הרחוב גם הקבצן כבר לא מתנדב לשבת

על החורבות.

*

ועל הגשר הרועע מיתרים סדוקים

כורעים להיקרע מחמת קשריהם ההדוקים,

מפיקים צלילי עצבת קרים, קצרים

אבודים ולא ברורים –

מלחמת כביש במדרכת לא תסתיים לעולמים.

*

על חורבותייך ירושלים

נעמוד דום כל לילה, כל יום –

לזכר ימי התום והשקט

שפסו ואינם עוד.

*

וְתקרוס עִמה בָּחֳרבה,

מן הראש דרך הקיבה

עד רגליה –

פֵּרות באושים מפיקה,

וכל העולה אליה

אינו מבין, אינו יודע –

היכן ימין, היכן שמאל

איפה ציון שהייתה כאן אך אתמול?

*

עין לציון צופייה

בשלם השבורה בוכייה –

עיר בעידן ההפיכה.

כל עוד בה-בתוכה נושמת חומה

חלום יִגּוֹז ברוח העוז השפֵלה

להזכיר לכל עולֶה ועולָה:

עיר רפאים אפרורית ואיומה;

עיר חטאים בטבור מלחמה.

***

כל הזכויות © שמורות למחבר