בלק ובלעם/דודי

בס"ד                                                                                    3.7.2007

ה מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב;

 מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל. 

בלק ובלעם/דויד סמוכה

לעבר הארץ המובטחת.

בני ישראל מתקדמים ,

תוך לחימה בעמים,

 בדרכם העומדים.

לאחר שהביסו,

את מלך האמורי .

את עוג מלך הבשן,

הגיעו אל גבול ארץ מואב .

בלק בן ציפור,

פחד מעימות צבאי.

שכר את בלעם בן בעור,

הקוסם נביא הגויים.

אלוקים מזהיר את בלעם,

יב וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-בִּלְעָם,

 לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם; לֹא תָאֹר אֶת-הָעָם,

 כִּי בָרוּךְ הוּא.

לאחר שנמלך בדעתו,

לצאת "למבצע קללה."

בלק משכנע אותו שוב.

בדברי חנופה,

יז כִּי-כַבֵּד אֲכַבֶּדְךָ מְאֹד,

 וְכֹל אֲשֶׁר-תֹּאמַר אֵלַי אֶעֱשֶׂה;

שנאתו של בלעם,

ותאוות הכבוד מעבירה-

אותו על דעתו.

לוקח את אתונו ויוצא למסע הקללות.

תוך כדי כך ,

מכה את האתון בעוצמה,

מאחר שסטתה מדרכה .

כח וַיִּפְתַּח יְהוָה, אֶת-פִּי הָאָתוֹן;

 וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם, מֶה-עָשִׂיתִי לְךָ,

 כִּי הִכִּיתַנִי, זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים. 

מתגלה מלאך ה'

ואומר: את אשר ה' ישים בפיך, דבר.

על פסגת הרי מואב

בנוכחות עם גדול וקהל רב

כנס הגינוי והקללה,

הפך לטכס מזמורי ברכה.

שבעה משלים נשא בלעם,

שלוש ברכות, וארבעה דברי נבואה .

ב וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת-יִשְׂרָאֵל, שֹׁכֵן, לִשְׁבָטָיו; וַתְּהִי עָלָיו, רוּחַ אֱלֹהִים.  ג וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ, וַיֹּאמַר:  נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר, וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן.  ד נְאֻם--שֹׁמֵעַ, אִמְרֵי-אֵל:  אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה, נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם.  ה מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל.  ו כִּנְחָלִים נִטָּיוּ, כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר; כַּאֲהָלִים נָטַע יְהוָה, כַּאֲרָזִים עֲלֵי-מָיִם.  ז יִזַּל-מַיִם מִדָּלְיָו, וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים; וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ, וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ.  ח אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם, כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ; יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו, וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם--וְחִצָּיו יִמְחָץ.  ט כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא, מִי יְקִימֶנּוּ; מְבָרְכֶיךָ בָרוּךְ, וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר.  י וַיִּחַר-אַף בָּלָק אֶל-בִּלְעָם, וַיִּסְפֹּק אֶת-כַּפָּיו;

שבת שלום לכל  הקוראים