סיפורים

הַשָּׁפָן הָאַמִּיץ וְהָאַרְיֵה בַּעַל הָרְגָשׁוֹת

 
הערה: הסיפור פורסם השבוע בעיתון לילדים.
 
 

הַשָּׁפָן הָאַמִּיץ וְהָאַרְיֵה בַּעַל הָרְגָשׁוֹת

 
מֵאֵת יָאִיר בֶּן-חוּר

 
א.     שָׁפָן אֶחָד טִיֵּל לַהֲנָאָתוֹ בַּיַּעַר. זִמְזֵם לוֹ שִׁירִים אֲהוּבִים, שָׂמֵחַ וְטוֹב־לֵבָב. לְפֶתַע שָׁמַע רַחַשׁ מִבֵּין הָעֵצִים. "אוֹי לִי, הֲרֵי זֶה הַזְּאֵב, הוּא הָאוֹיֵב, אָנוּסָה חִישׁ". בָּרַח בִּמְנוּסָה, עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְקוֹם מַחְבּוֹא. הִסְתַּתֵּר הַשָּׁפָן יוֹם וְעוֹד יוֹם וְעוֹד יוֹם – שְׁלֹשָׁה יָמִים תְּמִימִים הִתְחַבֵּא הַשָּׁפָן בִּמְקוֹם הַמִּסְתּוֹר מֵחֲשָׁשׁ לְחַיָּיו בִּגְלַל הַזְּאֵב. לְאַחַר שְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים הַלָּלוּ הֵעֵז הַשָּׁפָן לְהוֹצִיא רֶגֶל וְעוֹד רֶגֶל וְרֹאשׁ, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף יָצָא מִמְּקוֹם מַחְבּוֹאוֹ.

 
  לְאַחַר שֶׁלִּחֵךְ מְעַט דֶּשֶׁא וְנָח, שׁוּב שָׁמַע רַחַשׁ מִבֵּין הָעֵצִים. "זֶה הָאַרְיֵה", חָשַׁב לְעַצְמוֹ, "מוּטָב שֶׁאֶבְרַח כָּל עוֹד נַפְשִׁי בִּי". וְשׁוּב נָס הַשָּׁפָן עַל נַפְשׁוֹ, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְעֵץ וּבְתוֹכוֹ חָרִיץ. נִכְנַס אֶל־תּוֹךְ הֶחָרִיץ, מְפֻחָד וְנִבְעָת, מְקַוֶּה לְטוֹב. אַחֲרֵי אַרְבָּעָה יָמִים הֵעֵז לָצֵאת מִמְּקוֹם מַחְבּוֹאוֹ כְּדֵי לִמְצֹא מָזוֹן וּשְׁתִיָּה וְגַם מְעַט מְנוּחָה. וְשׁוּב שָׁמַע רְחָשִׁים מִבֵּין הָעֵצִים. הַפַּעַם, בְּלִי לַחְשֹׁב פַּעֲמַיִם, נָס עַל נַפְשׁוֹ, וְלֹא 'בִּזְבֵּז' זְמַן מַחְשָׁבָה מִי נִמְצָא מֵאֲחוֹרֵי הָעֵצִים.

 
  וְשׁוּב מָצָא מַחְבּוֹא, וְשׁוּב יָצָא כַּעֲבֹר אַרְבָּעָה יָמִים, וְשׁוּב שָׁמַע רַחַשׁ מִבֵּין הָעֵצִים. עוֹד הוּא מֵכִין רַגְלָיו לָנוּס, יָצְאָה צִפּוֹר קְטַנָּה מִבֵּין הָעֵצִים. "כְּבָר אַחַד־עָשָׂר יוֹם אֲנִי מְנַסָּה לְהַשִּׂיג אוֹתְךָ, שָׁפָן יַקִּירִי, אַךְ בְּכָל פַּעַם אַתָּה בּוֹרֵחַ כְּמוֹ מִשֵּׁד", אָמְרָה בְּקוֹלָהּ הָרַךְ. פָּנָה הַשָּׁפָן אֶל הַצִּפּוֹר, וְשָׁאַל כְּמִי שֶׁלֹּא אֵלָיו הֻפְנוּ דְּבָרֶיהָ "מָה רְצוֹנְךָ, צִפּוֹר נִכְבָּדָה?" "רָצִיתִי רַק לְהוֹדִיעֲךָ, שֶׁהַיּוֹם בָּעֶרֶב יִתְקַיֵּם נֶשֶׁף בְּקָרַחַת הַיַּעַר וְכָל חַיּוֹת הַיַּעַר תִּהְיֶינָה בּוֹ. וְעוֹד רָז אֶחָד לְךָ אֲגַלֶּה, שָׁפָן יַקִּירִי, בַּנֶּשֶׁף תִּתְקַיֵּם הוֹפָעָה שֶׁל מַקְהֵלַת, 'שַׁעַר לַיַּעַר' בְּהִשְׁתַּתְּפוּת הַלְּבִיאָה, פִּיצִי בַּת־קִיצִי כְּסוֹלָנִית".

 
  הַשָּׁעָה הָיְתָה כְּבָר חָמֵשׁ בָּעֶרֶב, וְהַשָּׁפָן שָׁאַל "מָה, הַנֶּשֶׁף יִתְקַיֵּם הָעֶרֶב!? בְּאֵיזוֹ שָׁעָה?" "בִּשְׁמוֹנֶה", עָנְתָה הַצִּפּוֹר. "אוֹי, זֶה מְאֻחָר, לֹא אַסְפִּיק לְהִתְכּוֹנֵן, עָלַי לִקְנוֹת בְּגָדִים יָפִים לַנֶּשֶׁף, לְהִתְרַעֲנֵן, ו..., אוֹי, לָמָּה לֹא הוֹדַעְתְּ לִי קֹדֶם לָכֵן?" הִתְבּוֹנְנָה הַצִּפּוֹר בַּשָּׁפָן בִּתְמִיהָה, וְזֶה עָנָה "כֵּן, נָכוֹן, פַּחְדָן בֶּן פַּחְדָן אֲנִי, נֶכֶד וְנִין שֶׁל פַּחְדָן אֲנִי. לוּלֵא פָּחַדְתִּי וְנַסְתִּי עַל נַפְשִׁי הָיִיתִי מַגִּיעַ הַיּוֹם לַנֶּשֶׁף. אוֹי, אֵיזֶה טִפֵּשׁ בֶּן טִפֵּשׁ אֲנִי!"

 
 
ב.     לְאַחַר מִסְפַּר יָמִים שׁוּב טִיֵּל לוֹ הַשָּׁפָן לַהֲנָאָתוֹ בַּיַּעַר. בְּשָׁמְעוֹ רְחָשִׁים מֵאֲחוֹרֵי הָעֵצִים הֵחֵל לִבְרֹחַ וּמִיָּד עָצַר. חָשַׁב 'מָה אֶבְרַח, אֵין לִי מִמָּה לִפְחֹד כְּלָל'. וְהוּא נִשְׁאַר בִּמְקוֹמוֹ, מְחַכֶּה. לְפֶתַע יָצָא הָאַרְיֵה מִבֵּין הָעֵצִים. מִיָּד נִבְהַל הַשָּׁפָן, וְהֵחֵל שׁוּב בּוֹרֵחַ, אַךְ הָאַרְיֵה הִשִּׂיגוֹ, הֵרִים אוֹתוֹ בְּכַף יָדוֹ, וְשָׁאַל בְּקוֹלוֹ הָרוֹעֵם "מָה שְׁלוֹמְךָ, שָׁפָן חֲמוּדִי?" "שְׁ..שְׁל..שְׁלוֹמְ...שְׁלוֹמִי  ט..טוֹב", עָנָה הַשָּׁפָן בְּגִמְגּוּם. הִמְשִׁיךְ הָאַרְיֵה וְאָמַר "אֵינְךָ צָרִיךְ לִפְחֹד מִמֶּנִּי, כֻּלָּם", הֵחֵל בּוֹכֶה הָאַרְיֵה, "כֻּלָּם פּוֹחֲדִים מִמֶּנִּי וּבוֹרְחִים, בִּגְלַל זֶה אֵין לִי חֲבֵרִים. בְּבַקָּשָׁה, שָׁפָן חֲמוּדִי, אַל תִּבְרַח מִמֶּנִּי גַּם אַתָּה". שָׁמַע הַשָּׁפָן אֶת דִּבְרֵי הָאַרְיֵה, נִרְגַּע וְאָמַר, "אַרְיֵה יַקִּירִי, רְאֵה אֵיזֶה עוֹלָם: אַתָּה הוּא מֶלֶךְ הַחַיּוֹת, וַחֲבֵרִים אֵין לְךָ, וַאֲנִי הוּא מֶלֶךְ הַפַּחְדָנִים, שֶׁחֲבֵרִים – פּוֹחֵד אֲנִי מֵהֶם. הָבָה נִהְיֶה חֲבֵרִים, יְדִידִים בַּנֶּפֶשׁ, אַרְיֵה חֲבִיבִי, לְלֹא מוֹרָא וָפַחַד, בְּבַקָּשָׁה".

 
וּמֵאָז אוֹתוֹ הַיּוֹם כָּל חַיּוֹת הַיַּעַר יוֹדְעוֹת: הָאַרְיֵה וְהַשָּׁפָן – חֲבֵרִים הֵם לְנֶצַח נְצָחִים, הַשָּׁפָן אֵינוֹ פַּחְדָן עוֹד, וְהָאַרְיֵה – בַּעַל רְגָשׁוֹת הוּא, כְּמוֹ לְכָל חַיָּה בַּיַּעַר. כָּל חַיּוֹת הַיַּעַר נִתְיַדְּדוּ עִם הָאַרְיֵה וְעִם הַשָּׁפָן, וְשִׂמְחָה שׂוֹרֶרֶת שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

 
  מוּסַר־הַשְׂכֵּל: אַל לָנוּ לִפְחֹד אֶלָּא מֵהַפַּחַד עַצְמוֹ! 

 
ירושלים, 14-13/7/2000, י-יא בתמוז ה'תש"ס

 
כל הזכויות © שמורות

תגובות