בביקור שערכנו שם בכיתה ב', כאשר המורה חילקה לנו את ספרי התורה בטכס חגיגי, לא הבחנתי בהן. אבל כנראה לא הסתכלתי מספיק טוב, הייתי נרגש וראשי היה עסוק במחשבות על ענבל שחייכה אלי פתאום באוטובוס. אבל גם בביקור השני עם המשפחה בחג הסוכות לא ראיתי שום דבר הדומה לאוזניים, אפילו שממש סקרתי כל סנטימטר בכותל, והפעם ענבל כבר לא הפריעה לי להתרכז, היא סתם גועלית אחת שהרגיזה אותי מאד כשהסכימה להצעת החברות של ברק ולא חיכתה שאני אציע לה. התכוונתי, אבל התביישתי.
יכולתי כמובן לשאול את אמא לְמה התכוונה כשלחשה לאבא, מספיק חזק כדי שאני אשמע: "ששש... אוזניים לכותל", אבל לא שאלתי בגלל שהוסיפה מיד: "אולי הילדים עדיין ערים". הבנתי שהיא לא רוצה שנשמע. לירון אחותי לא נחשבת, היא נרדמת מיד כמו בול עץ, טוב, היא רק בת ארבע ואותה לא מטרידים כתלים עם אוזניים או הצעות חברות. אבל אני לא נרדם מיד, אני מתעצבן מהרבה דברים שמפריעים לי לישון, כמו מעידן שבזמן האחרון מעדיף לשחק עם דרור ולא איתי בגלל משחקי המחשב החדשים שקנו לו, או בגלל אילנה, המורה להתעמלות המכשפה, שהעליבה אותי בפני כל הכיתה בגלל ששכחתי להביא נעלי ספורט לשיעור.
וכאילו אין לי מספיק סיבות שמפריעות לי להירדם, עכשיו אני גם צריך לשבור את הראש עם "אוזניים לכותל" הזה. פעם הייתי שואל את עידן, היינו חברים הכי טובים עוד מגן טובה, אבל אני איתו כבר ברוגז לעולם, עכשיו שיש לו עיניים, אוזניים וכל השאר רק בשביל דרור, בגלל המשחקים חדשים שלו.
התלבטתי אם לשאול את מורתי דפנה, היא דווקא בסדר גמור, לא צועקת או מעליבה, רק נהיית עצובה ושותקת כשאנחנו מרעישים, ולא נעים לנו ממנה אז מפסיקים בדרך כלל. אבל חששתי שאם אמי לא רצתה שנשמע, אז גם דפנה תחשוב שזה לא ענייני לתחוב את האף לאוזניים של מישהו אחר, כותל או לא כותל. אבל בכל זאת המחשבה על דפנה עזרה, נזכרתי שהיא אמרה לנו שבמידה ולא מבינים מילה, אפשר לחפש אותה במילון. אמנם שתי המילים נראו לי מובנות למדי, אבל אולי פספסתי משהו כשלא מצאתי בכותל שום אוזניים, כך שהחלטתי להתחיל את החיפוש בכותל. לקחתי את "המילון החדש" של אבן שושן שעומד אצלנו בספריה - אינני מבין מדוע הוא חדש, הוא נמצא שם מאז שאני זוכר את עצמי והוא מרופט לגמרי, אבל כך כתוב על הכריכה. בחרתי בכרך המתאים, י' –מ', והתחלתי לחפש את המילה "כותל". אל תחשבו שקל למצוא שם משהו. בכל אופן, כותל לא מצאתי. אמא הציעה לי שאחפש "כותל" בלי ו'. כתל בלי ו'? מי בכלל כותב ככה? אגב, לא הסגרתי את מטרתו האמיתית של חיפושי, כלומר את האוזניים של הכותל.
אבל מצאתי. ישנם עוד כתלים שעליהם לא שמעתי. מסתבר שכל קיר, דופן או מחיצה הם גם כותל. טוב, למדתי משהו חדש, יפה מאד, אבל זה עדיין לא פתר לי את בעיית האוזניים. המשכתי לקרוא ומצאתי עוד סוגים של כתלים : "כתל המזרח", "הכתל המערבי" מיודעי, (שנבדק כבר בפועל כאמור, ולא נמצאו לו אוזניים), "כתל הדמעות" - שזה בעצם אותו דבר כמו הקודם ולפי - כך נעדר אוזניים גם הוא, אם כי כנראה עיניים יש לו, בגלל הדמעות.
ואז אורו עיניי - "אוזניים לכתל". מצאתי! בהתרגשות, קראתי את ההגדרה: "דבר סוד סופו להתגלות". אז זהו, כמו שחשבתי, יש כאן עניין סודי שאמא לא רצתה שאנחנו, הילדים, נשמע. אבל שימח אותי שכתוב שסופו להתגלות ואם המילון אומר כך – כנראה שהוא יודע.
כבר באותו לילה התחלתי להסתכל על הקיר שלידו ישנתי, זה שמיטתי סמוכה אליו, באור חדש. גם הוא כותל, אולי לא חשוב כמו ההוא המערבי שבירושלים, וגם הרבה יותר נמוך ממנו, אבל גיליתי שבהחלט יש לו אוזניים, אפילו שהן בלתי נראות. מספיק אם אשכב בשקט ואתאמץ במקצת, אוכל לשמוע די בבירור מה ההורים מדברים בחדר השינה שלהם שנמצא מעברו השני.
אז במסגרת "אוזניים לכותל" גיליתי עד מהרה המון דברים חדשים:
- אבא חושב שדוד נחום טיפש, למרות שרק בשבוע שעבר כשביקר אצלנו, הוא צחק מכל בדיחה שיצא מפיו .
- אמא אמרה שכרמלה מצמיחה קרניים לאמנון בעלה, וזה דבר תמוה בעיניי, לאמנון אין אפילו שערות על הראש, בטח לא קרניים; שוב חידה שאצטרך לפצח, אולי המילון יעזור גם הפעם.
- אבא טוען שבממשלה יושבים כמה שמקומם הראוי בבית הסוהר; אני לא מבין מדוע הוא לא הולך לספר זאת במשטרה, אולי הוא יודע משהו שהם לא יודעים?
- לאמא כואב הראש לפעמים בלילה, אבל היא לא מתלוננת ובוכה כפי שאני עושה במקרים כאלה;
- לעומת זאת, היא נאנחת ואפילו צועקת קצת דווקא בימים שלא שמעתי אותה מתלוננת שכואב לה הראש. מוזר. אבל אני כבר לא רץ בבהלה לחדרם, כפי שעשיתי פעם, היא לא שמחה שדאגתי לה, בקשה די בתקיפות שאצא ואלך לישון.
כעת שקט אצלם בחדר, חוץ מהנחירות של אבא. אולי לאמא יש שוב כאב ראש. גם אני אנסה להירדם עכשיו. מעניין מה עוד יִלֶד לילה, כי הרי - "אוזניים לכותל".
