דואט שנכתב בידי עופר ואטלנטיס

עופר

כולם בעמדות

אין קול ואין עונה

אטלנטיס

יש

אך הוא נשמע בדממה כתפילה חרישית

והאוזן נעלמת

עופר

והעין דומעת

ומלמול חרישי מפלח את השקט

וצלילי חיוכך מהדהדים בראשי

אטלנטיס

וקולך כה שליו בדממה הנצחית

כמו עוגן לנפש סוערת

והניצו בתוך שלוותי הפרחים

והנפש המשיכה לפרוח

עופר

ואני ידעתי יותר מתמיד

שאולי את בת חלוף

ואולי זו את שכמו אגל טל נוצץ על סלע ים

הארת את ימי ועטפת את לילותיי

אטלנטיס

אולי בת חלוף אנוכי

ולא נותר עוד כל מגע לעקבותיי

ולא הטל נוצץ לו ולא הסלע

יגידו בחלוף שנים....

את כל אשר ליבי שכח

איכה עטפתי את יומך באור קורן

ולילותיך עטפתי בחדווה

ואולי...כן רק אולי למדתי

שכל מילה ברוכה לצידך

וכל מילה לוחשת...אהבה

עופר

ואני מתהומות ייסוריי ידעתי

זו את שנפשי חשקה

זו את שאהבתי

ותמיד אוהב

אטלנטיס 

ואני תמיד ידעתי

שאני זו שהולכת

שאני זו ששובה בכאב את הלב

 ומותירה אחריי רק שביל רסיסי לבבות

ועכשיו... אתה כבר לא הניצוד