כרם שפע

הייתי קוף על עץ גבוה וטוב בין שמיים לאדמה

היו אתי קופים וקופות

צרחנו ונהמנו והתנועענו וידענו שטוב לנו

היינו גם בני אדם על העץ ואז לא ידענו כלום

עברו בינינו מלים שלא הבנו

אז חזרנו להיות קופים

וירדנו מהעץ

והיינו נבוכים

הייתי בתוך הקול של אשה אחת ששרה

הקול שלה היה בתוכי

הקול שלה היה אני

לחש באוזני

שאינני קיים

שיש אדמה

ויש שמיים

אבל איפה האדם

שיחבר אותם 

הייתי אש בשדה קוצים כשחליל ואבנים קסמו עליי צ'אנטים אינדיאניים.

הלהבות שהייתי רקדו מודעות לעצמן ולאינסוף.

הייתי נשר והצל של ידיי המריא אל השמיים הכחולים מתוך השדה הזהוב

וטבל באינסוף.

הייתי צ'יף אינדיאני זקן עם מכנסי עור בופאלו וכובע אוסטרלי

הצ'יף רקד והיה מחובר בטבורו אל האדמה והשמיים

ואליי...

אחר כך שאלו אותי מה הייתי ולא ידעתי לענות

אז הלכתי הביתה והייתי כולי תודה

לאמא הגדולה שנגע בי חומה

לאבא הגדול שברא את הכל

ולחיבור ביניהם

שהוא אני