אחח...המדריכה מהמכון!

יש לי סיפור קצר על מקרה קטן שבו מושרשים חיים שלמים

או שאתחיל לספר לפי הרגש בלי שום חשש

 אומרים שכך נוצרים הדברים הכי יפים

אולי צריך להשתחרר ולהוציא את כל מה שיש לומר

לפעמים יותר מכל  אחר, החבר הטוב הוא דף נייר

אז אספר הכי פשוט כדי שכל אחד יבין

ואולי כדאי לשמור בסוד,הרי לא אדם אחד יגיד

שצריך להעיז ולא לוותר

ומה עם הרושם שנוצר על האחר

ואיך יקבלו פתאום את השינוי

למרות שאני בחור דיי בנויי

יש מחסום

זה הגבר השני בצד שלמעשה נראה דיי איום

אוקיי אז אני דלוק על המדריכה

רק מבטים חיוכים שמראים קצת חיבה

קצת יותר בוגרת קצת יותר בשלה

ולא היא לא פרי העונה

והיא גם לא כל יפה לדעת החברים

בשבילי היא דבר מדהים 

זוהרת נקייה עם חיוך מקסים

והיו לנו גם קצת דיבורים

בעצם רק שלום

חמישה פעמים היא הופיעה בחלום

כשאני רואה אותה אני מייד משתתק וקופא

רק אם הייתה יודעת שבמקצוע אני אופה

זה נמשך כמה חודשים בלי להתקדם

אני בחור דיי ביישן

אני חושב שהכול בפרט הזה מסתכם