מה שיצא...

הכל מבולבל כל כך..
אושר ועצב מתערבבבים להם בראשי כמו החול והים,
הכל מלוח מתוק
אולי בכלל אני טובעת, אולי אני בכלל קבורה..

מלאת יצרתיות בלי יכולת לבטא אותה,
עוצמת עיינים ורואה הכל, פותחת אותן ולעייני נגלה החושך..

מרגישה כמו צבע שמוטח אל הקיר הלבן, צבעונית אבל לא באמת יכולה לצבוע.
שובבה משתעשעת, משחקת בצבעים כדי לחיות..

אולי אני קבורה ואולי אני טובעת
לפחות אני כבר פחות צולעת!

[איזה כייף להיות בסטלה:)]