החתן והכלה והמת החי

החתן והכלה והמת החי

חתן וכלה ,זוהרים ביום חגם.

הוא בחליפה כחולה כהה וחולצה לבנה ללא עניבה

ואילו היא זוהרת ומרחפת בשמלת הכלולות הלבנה הפשוטה.

חתן וכלה צועדים מרחפים ומאושרים אל במת הכלולות

בינות למאות אורחים אוהדים ונלהבים.

המת החי בחליפה כחולה כהה, חולצה תואמת

חנוק בעניבה מפוארת.

המת החי נאחז בחוזקה בידי אשת נעוריו הקורנת לא רק משמלתה הזהובה.

נגרר ברגליים כושלות בינות המון צוהל ומרגיש כדחליל בשדה בינות ללהקות עורבים טורפים ומקרקרים.

בעיניים מזוגגות נגרר בין המון סוער ואל החווה הארורה בפתאומיות חוזר.

שאגת נפילה שומע מימין עם ההמון הצוהל

ממשיך להתקדם בתעלה אל בימת הכלולות ושומע שאגת נפילה משמאל מההמון הצוהל...

מבקש לברוח ואין לאן...

מבקש מקום מקלט ולא יודע היכן...

בימת הכלולות נראית כמקום מפלט.

שבירת הכוס מביאה את הסאגרים גם.

שאגת הקהל מתערבת עם זעקות הפצועים והמת החי ,כבר אינו חי.

במקום להתמוטט אז, הוא מתמוטט עתה במעמד החופה...

הקהל לא מבין.ההמון לא ידע.ורק סאון ושאון הקרב מצלצל באוזניו כאז...

חתונה יפה הייתה .

חתונה גאה.חתונה עם לילה לבן.

ורק המת החי את חייו קיבל בחזרה מחוץ למופע חייו...