חזרה ליצירות
סיפורים

בן 24

לולי | (21/05/2009 14:19) | 53 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
הוא בן 24. יש לו אינטלגנציה רגשית מעל הממוצע, יכולת ביטוי  טובה אבל רק לפעמים, ותמיד  זה מרגיש לא מספיק.
הם טוענים שהוא חכם, ולפעמים גם הוא מרגיש.
האמת שהוא יודע, אבל לא תמיד זה עוזר.
הרבה פעמים הוא מרגיש שהוא יודע מבפנים מה מבחוץ, אבל זה לא עוזר.
אני צריך מישהו שיישמור עליי ממני.
הוא תוהה מתי הוא יוכל להתחיל לדבר.
כי אם לא- זה פשוט הופך לצל שלו. והוא שחור כמו שלפעמים הוא ורוד ולפעמים כלכך חסר צבע בצורה שמשתלטת עליו. וכשזה קורה הוא מנסה להיזכר מה הוא מרגיש. הוא.
אה, כן - לצל יש גם רגשות. לכן...
הוא בנה לעצמו כלכך הרבה מחסומים.
טוב, לא רק הוא.
הוא פשוט רוצה להיות עצמו.
האמת שהוא מצליח יותר מרוב השאר, ולכן זה כלכך קשה לו כשזה לא הולך.
ואולי גם בגלל הפער הזה נבנו המחסומים. כי כולם כאלה לא עצמם כמו שהוא יכול.
פחד. כן, הרבה מזה זה פחד. כמה מטומטם שזה נשמע.
ובגלל כל זה הוא כלכך אוהב לכתוב וכלכך לא שלא יוצא וחייב שזה יהיה אמיתי.
אבל עדיין לא אמרתי כלום כי עוד לא אמרתי מי הוא כן. רק על ההסוואות דיברנו.
לפעמים זה קורה גם לו.
השתיקה, אומרים, יפה לחכמים.
הרבה פעמים השתיקות שלו הורגות אותו.
 בשתיקות האלה הוא מדבר אל עצמו הכי הרבה. וקורה כלכך הרבה.
אבל הוא רוצה שגם יגיע זמנן של המילים. כי הוא טוב בזה. גם בשתיקות שלו הוא יכול לשתף. הוא רוצה לדעת לשלוט בזה באמת.
הוא רוצה להתחרפן, להתפנן, לאהוב.
קשה לו.
 
 
השורות המסומנות לקוחות משני שירים של היוצר עברי לידר: "צל שחור" ו- "הדרכים הארוכות".
תודה לו.

תגובות

חזרה ליצירות