שירים

וקולי רעד

וקולי רעד/גיא רגב
כול פעם כשעומד אני לפניכם
קולי משתנה רועד מבפנים
הרוח הנושבת מרעידה מיתרים
ומקריא את שמך
זה אתה שם במקומי.
 
עיניי השקד החומות
החיוך בשפתיים רחבות
הדמעה הנושרת בלילות
כן הכול שלךהם
ולא שלי.
 
ובכול זאת הגוף כאן
וקולי כך רעד
כשנקרא שמך
והוא נחרט על לוח ליבי
חורץ עוד קו
על גורלי.
 
זה אותו גורל
שהשאיר אותי חי
להזכיר את שמך
לספר את סיפורך
כן!הכול זה לכבודך
ולא לכבודי.
 


 

תגובות