פצצה

אני רואה מול עיניי פצצה.

פצצה שחורה, גדולה, מסוכנת, אך מסקרנת.

הדבר אשר מושך אותי למשוך בחוט יותר מכל

הוא שכתוב עליו לא למשוך בחוט.

למרות הפיתוי, אני לא מושך.

אורך החוט היה שישה קילומטרים

המוחבאים בתוך הפצצה.

איש אחד בא, ומשך בחוט מילימטר אחד.

רק מילימטר, מתוך ששת הקילומטרים

מה כבר יכול לקרות?

אחריו בא השני, ומשך עוד מילימטר.

מה כבר יקרה?

כך משכו מיליון איש

וקילומטר של חוט כבר יצא

עוד איש, ועוד איש מושכים בחוט.

כל המדינה כבר משכה.

כולם

חוץ מאיש אחד.

מילימטר אחד נשאר.

מי שימשוך עוד מילימטר

יגרום לפצצה להתפוצץ.

האיש היחיד אשר לא משך

הסתכל בעיניים גדולות.

כולם משכו. האם

רק הוא לא ימשוך?