הכותב

הכותב / משה ר. אזובי

לא שולט במה שאני כותב.

רק לאחר, מייפה מוחק או משכתב

מחליף אותיות מחליף משמעויות,

משתמש במסתרי מילים נרדפות,

חיים שלמים להציג ולהסוות.

לעיתים בתרתי ובתלתי משמע כותב ,

כזה שמתחבב אחר שמאכזב,

משרבב לעיתים משפט שטות,י

כאילו פליטה המעידה על כל כולי,

גם אם יחשבו שאני מין אווילי.

אין בי לעיתים את שפלות הרוח הראויה לכותב,

כל כך רוצה הכרה במקום נוסף, האני העצמי שלי שיחשב.

בדרך אומר אני "זו אפשרות יפה של פרשנות שבחרת"

ובצומת, בפנים, אני לעצמי "פרשנות שנבחרת מתוך המחברת"

לכל אחד יש כזו המחברת גם אני

בכתיבה תמה לעצמי משרבב :

רוצה הכרה ושלא יכירוני,

רוצה שייכות ללא השתייכות,

רוצה בית ללא קירות מרחבים ללא גדרות,

רוצה מחויבות ללא חובות,

רוצה סיפורים מלאים באגדות,

רוצה שירים בנופי מחוזות,

רוצה סופים מלאים בטוב טובות,

רוצה הרבה ולא יודע מה לבחור

תועה ותוהה וטועה ומטעה,

הלזו יצירה של כותב יקרא ?

ואיך אזכה בשלך העיון ?

איזו כותרת ? איזה מבנה ?

משהו סקסי או נדוש או בונה ?

ואיך הראי שלי בכתיבה משתקף בפניך בעת הקריאה ?

כן אתה !!

זה שעתה קורא !

הכיצד ? הן הנך מזדהה ! או דוחה !

הנה אף בך עולות גם דמעות, צחוקים גיחוכים,

עולות חרטות, מחשבות אחרות.

הנך שותף לקסמי אותיות,

גם אלו שלא נשלטות,

ממש כמו המחשבות, שלך שלי.

אני, גם אתה הוא הכותב.

כל הזכויות שמורות © למשה ר. אזובי