זה בא והולך

זה בא והולך,

יותר בא מאשר הולך.

עוד מעט בת חמישים,

עדיין יפה, אישה יפה, מדי פעם מקבלת מחמאה, איזה גבר צעיר או שניים מחליט שאני עושה לו את זה וה-זה נגמר בזה. לפעמים מרגישה נחשקת, בבוקר אחרי המקלחת, העור רך ומבוסם בקרם גוף עשיר ומפתה...

זה בא והולך,

יותר בא מאשר הולך.

הגוש הזה בגרון , המחנק, הדמעות.

אני אישה , עוד מעט בת חמישים, בת חמישים בקיץ הזה. בסופו של יום יודעת שזה כבר לא זה, הכל עייף, העור מקבל קמטוטים עדינים, העניים מתכווצות לסדקים צרים והגוף הופך רך משעה לשעה, פחות מחזיק את עצמו.

הילדים גם הם כבר גדולים ועתידם לא ידוע, ההורים מתים והאחים כמו שאחים, רק אח אחד שומר על קשר, שומר מפחד להישאר לבד.

טעויות חיי מציפות אותי חזור והצף ויחד איתם הפחד הגדול להמשיך לטעות.